Musar על בראשית 32:27

ויאמר ליעקב שלחני כי עלה השחר (בראשית לב, כז). עיין ברש"י פרשת ויחי בפסוק (שם מט, כז) יאכל עד וגו'. בבקר, מרמז על מלכות שאול, שהוא היה בתחילת זריחת מלכות ישראל. ועיין ברש"י סוף וישלח (שם לו, לא ד"ה ואלה המלכים) כי אדום העמיד ח' מלכים, ובימי ח' מלכים בישראל מן שאול ואילך נתבטל מלכות אדום. וזה רמז שרו של אדום ליעקב (שם לב, כז) שלחני, הלא די לך בבשורה זו. ולא נתפייס יעקב ואמר (שם) לא אשלחך כי אם ברכתני, אז הגיד לו המלאך כי יאמר שמך לעתיד ישראל, בשרו לאחר הגליות בגאולה אחרונה יקויים בך שרית עם אלהים ועם אנשים^הגה"העם אלהים ואנשים, בא הרמז מהש"י שתחלת זריחת מלכות ישראל שהוא שאול נמשך משמואל הנביא שהיה טוב עם אלהים ועם אנשים' וההתחלה רומז על הסוף על דרך ראשית המחשבה סוף המעשה:, כלומר חורבן בית ראשון היה חטא נגד אלהים, דהיינו עבודה זרה. ובית שני נגד אנשים. אבל לעתיד שרית ותהיה עם אל ותהי' עם אנשים, כי יהיה השלימות בכל. ועדיין לא נתפייס יעקב, כי הבין מתוך דבריו בשעת אבל אבל, ובשעת חדוה חדוה, כלומר לעתיד אז תהיה השמחה והשררה והגדולה בישראל, אבל בשעת גלותם מר במאוד. ועל זה שאל לו להודיע מה שמו, כדי שיהיה יכול להשביעו בעת צרה. וכן מצאתי כתוב בציוני. על זה השיב לו המלאך (שם ל), למה זה תשאל לשמי, אינך צריך לזה, כי אף רעות החורבנות והגלויות אף שהם רע וקללה לפי הנראה, באמת הם סיבת הברכה, כי יהיה יתרון אור מכח החשך שיסבלו ישראל. וזהו סוד (שם) ויברך אותו שם, כלומר אפילו שם שהוא זמן קללה, תתהפך לברכה ויהיו לששון ולשמחה:

השלישי מחר (שמות יז, ט), נגד עולם המלאכים, מי עדיף צדיקים או מלאכים. הנה עמלק מזרע עשו שמלאך בא בעזרו, ויעקב הצדיק נלחם עמו וישר אל מלאך וגו' (הושע יב, ה). ואע"פ כן, ויגע בכף יריכו (בראשית לב, כו), אמרו רבותינו ז"ל (ילקוט בראשית לב, קלב) בכף יוצאי ירכו. והנה פנים יש לכאן ולכאן, וישר דלעיל מעלת מלאך עדיף, רק מכח תפילת הצדיקים שהוא נעשית עטרה לראשו של הקב"ה בבחינה זו עדיף, כמו שאמרו רז"ל במסכת חולין (צא, ב) שאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה רק אחר שאמרו ישראל למטה כמו שכתוב (איוב לח, ז) ברן יחד כוכבי בוקר, והדר ויריעו כל בני אלקים. וזהו (בראשית לב, כז) שלחני כי עלה השחר. או נימא מעלת הצדיק עדיף כל עת לגזור אומר ויקם. על זה סמך להתחיל היום במלחמה, ומכל מקום למחר התפלל, כי היה תענית ציבור כאשר ראוי לגזור, כמו שכתוב (במדבר י, ט) כי יבא צר הצורר והרעותם וגו', כי לה' הישועה (תהלים ג, ט). והנה אם אנו קורים צא הלחם בעמלק מחר, ואנכי נצב היום ואתפלל להקדים בתפילה, משמע אלולי כן מעלת המלאך עדיף. ואם אנו קורין צא הלחם בעמלק תכף, ומחר אתפלל, מוכח להיפך ושניהם אמת^הגה"הואין להקשות איך אפשר להיות שבגוף הענין היו שניהם, לומר שהתפלל היום ולמחר היה המלחמה, ולומר שהיום היה המלחמה ולמחר התפלל. זה אינו קושיא, שהיום התפלל תפלה קצרה וגם היתה מלחמה קטנה, ולמחר תפלה ארוכה ומלחמה חזקה. והנה שני הבחינות אמת, התפלל היום קודם שהיתה המלחמה חזקה. וגם היה לוחם היום קודם שהתפלל תפילה ארוכה, וק"ל:, כי גוף המלאך עדיף מגוף הצדיק. אמנם פנימיות הצדיק עדיף מפנימיות המלאך, כמבואר בפרדס בפרק עשירי מהיכלות:

ויש עוד סוד בדבר בענין אהבתם, אז הרע נעשה טוב ויש חלק ברע המתהפך לטוב והקליפה מתקדשת וזה סוד גרים. ודבר זה רמזו רז"ל בפרשת גיד הנשה (חולין צא, א), ויאמר שלחני כי עלה השחר (בראשית לב, כז), אמר לו, גנב אתה או קוביוסטוס שאתה מתיירא מן השחר. אמר לו, מלאך אני ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו. פירש רש"י, קוביוסטוס, גונב נפשות: