הלכה על אסתר 8:16

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר הנחילנו חמדה גנוזה ויקרה חכמה מפוארה ליהודים היתה אורה אורה זו תורה לעובדה ולשומרה:

קנ.
וקודם שיטעום אומ'. אשבעית עלך פותה שר של שכחה שתסיר ממני לב טיפש ועל טוריא רמיא תפיל יתה בשם שמהתא קדישתא בשם ארמס ארימס ארמימס אנסיסיאל ופתחיאל. (בראשית ו׳:ח׳) ונח מצא חן בעיני ה'. (שמואל א י״ח:י״ד) ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו: ואו' (תחלים קכא) שיר המעלות אשא עיני אל ההרים וגו'. כל המזמור עד עולם. בראשית ברא וגו'. (תחלים מו) י"י צבאות עמנו וגו'. אלהינו ואלהי אבותי' החל עלינו את הימים האלה הבאים לקראתינו לשלום חשוכים מכל חטא. ומנוקים ומוצלים מכל דבר רע ומדובקים ללמוד תורתיך ומחוננים מאתך בינה דיעה והשכל. והשמיענו בהן ששון ושמחה ולא תעלה קנאתינו על לב אדם ולא שנאת אדם על לבינו וכל היועץ עלינו עיצה טובה אמצו חזקו קיימו וקיים עצתו. כאמור (שמות ל״ג:י״ט) וחנותי את אשר אחון וריחמתי וגו': וכל היועץ עלינו עיצה רעה אבדו בטלו בטל עצתו. כאמור (תהילים ל״ג:י׳) ה' הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים. (משלי י״ט:כ״א) רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום. (תחלים לג) עצה ה' לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור. עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל. (ישעיהו י״ד:כ״ז) כי ה' צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה. ברך מיפר עצות רעות מעלינו ומעל כל עמו ישראל מקים עלינו עצתו ועצת של צדיקים לטובה. לא יעזבנו ה' אלהינו ולא יטשנו ולא יכלימנו ולא יחפירנו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ועם הצדיקים נפטר. בשלום. ושלום שלום יהיה עלינו: (ישעיהו י״ב:ב׳) הנה אל ישועתי אבטח וגו'. קודם שיבדיל יגמור הכל כאשר כת'. הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה. ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה: (אסתר ח׳:ט״ז) ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר: בשמחה נועדנו בבית הזה. קול ששון ושמחה ורווחה טובה והצלחה מרובה ורפואה שלימה וישועה קרובה ואהבה וחיבה עלינו בבית הזה. יהא אדיר בעזרינו סימן טוב בביתנו ויברכינו יוצרינו יוצר בפריה ורבייה ברוב כל סימן טוב טוב סימן טוב יהיה לנו בכל. אנא שוכן שמים ברכינו בטוב כפלים ונייחדך בכל יום פעמים: שמחינו אזון מעודינו. שמחינו בטובך הדריכנו בישעך ברכינו טוב ומטיב אתה גן עדן נטעת לעם אשר בחרת. שמחינו אדון מעוזינו שמחינו בטובך הדריכנו: ומבדיל: ולאחר ששתה מיד מטיל מים בכוס של הבדלה [ושותה] ומה שנשאר מן המים נוטל ידיו ופניו כדי לחבב המצות ולפי מה שאמרו שירי מצוה מעכבין את הפורענות: וכששותה שותה מלא לוגמיו ומטעים לביתו ולבני ביתו: ומה שאו' זמירות במוצאי שבת מנהג כשר הוא. משל לבני מדינה המלוים את המלך בקולות וכנורות ונבלים. כך ישראל מלוין את השבת שהיא כלה מלכה בשמחה ובשירים: כך נזרקה מפי ר' יוסף טוב עלם בר' שמואל זצ"ל:

חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי: הגה וי"א דא"צ להשתכר כל כך אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) ויישן ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל) ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואין להתענות בפורים מלבד תענית חלום וע' לעיל סי' תקס"ח וסי' תק"ע. יש נהגו ללבוש בגדי שבת ויום טוב בפורים וכן נכון (מהרי"ל) ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה וערבית יתפלל בלילה ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול ורוב הסעודה צריך להיות ביום (מנהגים) ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה היא ליל ט"ו וכשחל פורים ביום ששי יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד שבת (מנהגים) ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית הרשות בידו (ת"ה) יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו) . טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה וסמך לדבר ליהודים היתה אורה ושמחה ודרשינן אורה זו תורה (מהרי"ב) וחייב במשתה ושמחה קצת בשני ימים בי"ד וט"ו (מנהגים) וכן נהגו ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים פטור מלשלם (ת"ה סי' ק"י) וע' בח"מ בדיני נזיקין :