הלכה על בראשית 2:11: משנה תורה ופסיקה יהודית

ובעבור נטות השמש לצפון ולדרום, התחלקה השנה לארבע תקופות, שהן ״קור וחום וקיץ וחרף״ (בראשית ח כב). כי ימי הזרע הם חצי השנה, בהיות השמש במזלות הדרומיים, וימי הקציר בהיותה בצפוניים.¹²לשון הפסוק ״עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו״, ופירש שם ראב״ע: ״זרע וקציר — חלק השנה לשנים, ואחר כך לארבעה. קור כנגד החום, וקיץ כנגד החורף. והם כנגד ארבע תקופות בשנה״. אולם חז״ל דרשו את הפסוק על שש תקופות: ״רבן שמעון בן גמליאל משום רבי מאיר אומר, וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו, חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע, חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף, חצי שבט אדר וחצי ניסן קור, חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר, חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ, חצי אב אלול וחצי תשרי חום״ (בבא מציעא קו ב). והחל מימי הקור. ותחלת זאת התקופה בהיות השמש בסוף נטותה לדרום, אז יחלו הימים להאריך ויחלו הלילות להתקצר, ואלה ימי התקופה קרים ולחים. ובהיות השמש בנקודת המחברת אז ישתוה היום והלילה בכל הארץ. וימי זאת התקופה חמים ולחים. ומתחלתה יחלו הימים להאריך, כי השמש נוטה לפאת צפון, וסוף התקופה בסוף נטותה לצפון. ומשם תחל התקופה האחרת. והשמש יורדת מפאת צפון, אז יחלו הימים להתקצר והלילות להאריך. ואלה הימים, שהם ימי הקיץ, חמים ויבשים. ובהיות השמש בנקודת המחברת השנית, אז ישתוה היום עם הלילה, ויחלו שיתקצרו הימים ויאריכו הלילות. וימי זאת התקופה קרים ויבשים.¹³״קור — רביעית השנה, ותחלתה בהיות השמש במזל גדי, כי מאז יחלו הימים להאריך. וחם — בזמן עלות השמש בפאת צפון. וחרף — הרביעית הנשארה, והחל מעלות השמש לדרום, בעבור כי לדרום בני הגלגל הגדול. והוא סוד״ (שיטה אחרת לבראשית ח כב, עמ׳ קפג). ובעבור היות תקופות הקיץ והחרף יבשות, אמר הכתוב ״בקיץ ובחרף יהיה״ (זכריה יד ח).¹⁴לשון הכתוב ״והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם, חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון, בקיץ ובחרף יהיה״. רבי דוד קמחי (רד״ק) פירש על אתר: ״כתב החכם רבי אברהם אבן עזרא זכרונו לברכה כי זכר ׳קיץ וחורף׳ לפי שהם תקופות יבשות, כי ימי הקיץ הם חמים ויבשים, וימי החורף קרים, ובאלה הימים יחסרו הנהרות״. כי באלה הזמנים יחסרו הנהרות, חוץ מיאור מצרים, כי הוא יוצא ממעינות הרי הלבנה בפאת דרום.¹⁵״אמר אחד מגדולי דורו ׳פישון׳ הוא יאור מצרים. ולא זה הדרך. כי הנה גיחון גם פרת וחדקל הם נודעים, ושלשתם באים ממזרח למערב. ולא כן יאור מצרים, כי הוא יוצא ממעין שהוא בהר הנקרא ׳הר הלבנה׳. והוא לפאת נגב מהקו השוה, שהוא תחלת הישוב לפאת צפון. על כן יגברו מימי יאור מצרים בתמוז, ולא כן השלשה הנהרים הנזכרים. והנה מקום זה הנהר לא ידענוהו״ (שיטה אחרת לבראשית ב יא, עמ׳ קסז). ובפירושו הרגיל לבראשית ב יא כתב: ״יאור מצרים יוצא מהר הלבנה, רחוק מקו השוה בצד נגב. והראיה, גדולה בקיץ״.

על כן חושבים המחשבים, בעבור שיעלו בכל מקום ששה מזלות בכל יום,⁴⁹ כך כתב ראב״ח: ״אנו מוצאים כל יושבי הארץ בכל מקום ובכל עת נגלה אליהם מן השמים ששה מזלות, שהם מחצית שלם מן הרקיע, ונסתר מהם המחצית השני והוא ששה מזלות. ומשם אנו דנין כי הארץ נתונה באמצע ממש. ורואים אנו מתוך זה כי גופה אינה נחשב למאומה לנגד גוף הרקיע העליון המכסה את הכל, ואליו אנו מקישים גוף הארץ בענין הזה. כי אלו היה גוף הארץ נחשב למאומה לנגד גוף הרקיע, היו כל שוכני הארץ לעולם רואים מן הרקיע פחות מחצים לעולם״ (צורת הארץ, שער א, עמ׳ 21). כי המזל עולה בשתים שעות.⁵⁰ רצה לומר שתי שעות מעוותות (זמניות). וזה כזב ותהו. כי לעולם לא יעלה מזל מן המזלות בכל הארץ בשתי שעות, אפילו במקום הקו השוה שהיום והלילה שוים לעולם,⁵¹ ״גן עדן תחת קוה השוה, שלא יוסיף היום ולא יחסר כל ימות השנה. וריקי מוח תמהו איך יתכן זה? וראיות גמורות בלי ספק יש עליהם״ (פירוש בראשית ב יא, עמ׳ כא-כב). ואף כי בכל מקום שיש לו מרחק רב מהקו. והנה מזל טלה באי הזה עולה בפחות חמישית משעה ישרה,⁵² ״טלה יעלה בכל מקום פחות ממעלותיו שבאו בחלקו שהם שלשים״ (העיבור, שער ב, דף ד עמ׳ ב). ומזל אריה עולה בשלש שעות פחות כמעט. ומכיר צורות הגלגל יראה זה בעינו. גם בלבנה בהיותה בראש החדש במזל מאזנים.⁵³ ״ידענו כי במולד תשרי אם היתה הלבנה ברביעית גלגלה העליון כנגד המוצק, יהיה המרחק בחצי היום שהוא נולד קודם חצות י״ד שעות, ושש שעות עד הלילה, הנה עשרים שעות״ (העיבור, סוד העיבור, דף יא עמ׳ ב). ובפירושו לויקרא כג ג (עמ׳ פא-פב) כתב: ״גם פעמים היה הקביעות בתשרי יום חמישי, ולא נראית הלבנה בליל שבת, והיה האויר זך, וזה יקרה בכל שנה שהמולד קרוב מחצי היום, והיתה הלבנה בחצי הגלגל הגבוה״. ״קראתיו ׳כלי נחושת׳ מפני :(astrolabe) גם כל אדם יוכל לראות הדמיון בעגול הנחשת כשהוא כדור וכאשר איננו כדור.⁵⁴ ״כלי נחושת״ הוא שם שראב״ע קרא לאצטרולב שרובם עושים אותו מנחושת״ (כלי נחושת, שער א, עמ׳ ז). ועל כן כל פתי שידע תקופת שמואל ושמות המזלות וחנכ״ל שצ״ם,⁵⁵ ראשי תיבות לשמות שבעה כוכבי לכת (״משרתים״): חמה, נוגה, כוכב־חמה, לבנה, שבתאי, צדק, מאדים. מחשב בלבו שהוא מחשב בתקופות ובמזלות, והוא לא שמע שמועת החכמה, אף כי יריח ריחה או יטעם טעמה.