צרור המור על התורה
ואמר ויטע ה' אלהים להורות על מעלת האדם כאילו הצמיח כל העולם עתה מחדש בעבור האדם להכין לו מקום טוב לשבת אע"פ שכבר היה זה במעשה בראשית. וזהו ויטע ה' אלהים ויצמח ה' אלהים. ולפי שהגן בלא מים אינו כלום כאומרו יזל מים מדליו. לזה אמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן בענין שלא יחסר טובו ויהיו שם כל העידונים. ולפי שהאדם מצד נטייתו אחר התענוגים יאבד עולמו ואם לא יקח אלא המיצוע מעט כדי לשמירת הבריאות ומעט דבש ללקיחת תענוג. אמר שהיה בתוך הגן עץ החיים ועץ המות שהוא עץ הדעת טוב ורע שהוא רמז לתענוגים כאמרו חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב. וכן רמז באמרו ונהר יוצא מעדן על התורה שנקראת מים שהיא מקררת רתיחת האדם ותענוגיו לפי שהעוסק בה יש בה כל התענוגים וכל העושר והצלחה כאומרו ומתוקים מדבש ואומר הנחמדים מזהב ומפז רב. וזהו ומשם יפרד והיה לד' ראשים רמז לתורה שיש בה ארבע ספרים כי ספר ואלה הדברים הוא משנה תורה והוא ספור העברה. וכן זכורני שכתוב במרדכי בענין גט שיש בו י"ב שיטין כמנין גט כמנין השיטין שמניחין חלק בין ספר לספר שהם ג' בכל ספר וספר והם י"ב בד' ספרים. כי ספר אלה הדברים אינו ספר בפני עצמו. ולכן אמר בכאן כי זה הנהר יפרד לד' ראשים הם ד' ספרים שבתורה. שם האחד פישון הוא כנגד בראשית כי שם נתרבה העולם ונתברך אדם בברכת פרו ורבו דמתרגמינן פושו וסגו וזהו פישון. אשר שם הזהב רמז לסודות מעשה בראשית שהם זהב סגור כאומרו במזמור השמים מספרים כבוד אל הנחמדים מזהב ומפז רב וזהו הבדולח ואבן השוהם שהם מרגליות וסודות צפונים. וכן רמז בזהב ובדולח ואבן השוהם כנגד אברהם יצחק ויעקב שהיו בזה הספר. זהב כנגד יצחק שהוא מדת הדין. הבדולח כנגד אברהם שהוא מדת החסד. והלובן כמו הבדולח. ואבן השוהם כנגד יעקב שהוא ממוצע בין הדין והרחמים כדכתיב בו יושב אוהלים והשהם ממוצע בין המראות ולכן לקח אבן השהם כנגד יעקב שנאמר בו אבן ישראל. וכתיב ויקח את האבן. ולכן אמר והאבנים תהיין על שמות בני ישראל. ולא אמר על שמות בני אברהם או יצחק. ושם הנהר השני גיחון הוא כנגד ספר ואלה שמות כי שם נכנסו ישראל תחת ממשלת מצרים שבא מחם דכתיב ובני חם כוש ומצרים ונשתעבדו בהם וענו אותם בחומר ובלבנים עד שהיו כפופים כהולכי על גחון וזהו גיחון הסובב את כל ארץ כוש. ושם הנהר השלישי חידקל הוא כנגד ספר ויקרא אל משה שנקרא חדקל חד וקל לעבודת ה' וישראל. ובת ק"ל שנה היתה אמו כשנולד משה והיה בקי בי"ב צירופין של ג' שמות של י"ב אותיות וזהו ח"ד ק"ל. הוא ההולך קדמת אשור שיהיה הולך ובא להביא האושר לישראל דכתיב וילך משה וישב אל יתר חותנו וכתיב ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם. וכן רמז בחדקל על ספר ויקרא לפי ששם סוד הקרבנות דכתיב בהו ואם מן העוף קרבנו שהוא קל על פני המים וסוד הקרבנות הוא הולך קדמת אשור שזורח האושר אבל אינו מביאו. כי טוב הוא שלא יחטא משיחטא ויביא קרבן. והנהר הרביעי הוא פרת כנגד ספר רביעי ספר במדבר סיני שבו נמנו ישראל ונתרבו דכתיב שאו את ראש כל עדת בני ישראל וזהו פרת שפרה ורבה. ואחר שהכין התורה לאדם אמר שלקחו והניחו בג"ע לעבדה ולשומרה בסוד זכור ושמור:
ילקוט שמעוני על התורה
תני כל מי שאין לו אשה שרוי בלא עזר שנאמר אעשה לו עזר כנגדו. בלא כפרה וכפר בעדו ובעד ביתו. בלא חיים ראה חיים עם אשה. אעשה לו עזר זכה עזר ואם לאו כנגדו. זכה כאשתו של חנניה בן חכינאי ואם לאו כאשתו של ר' יוסי הגלילי. רבי יוסי הגלילי הוה נסיב לברתא דאחתיה והיתה מבזה עליו אמרין ליה תלמידוי שבקה א"ל לית לי מן הן ליתן לה פורנה אמרין ליה אנן יהבינן פורנה שבקה ואזלת ונסבת לסנטרא דקרתא. בסופה נתעוור והות ציירה בידה ומחזרא ליה על שקקיה דקרתא כיון דהות מטא לשקקיה דרבי יוסי הגלילי הות קיימא לה וחזרה לאחורה. מן דהוה ארגיש בה יום קמא ויום תניין שרי מחי לה. נחת רבי יוסי הגלילי לקלהון א"ל למה את מחי לה א"ל כל יומא היא מובדא פרנסתיה דהדין שקקא מיני כיון דשמע ר' יוסי הגלילי כן נסיבהון ויהב יתהון בחד ביתא והוה מפרנס לון מן דידיה כל יומי חייהון על שם ומבשרך לא תתעלם. ויצר ה' אלקים מן האדמה כבר כתיב ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה להלן לבריאה וכאן לכבוש כמה דאת אמרת כי תצור אל עיר. בשעה שאמר הקב"ה לבראות את האדם נמלך במלאכי השרת א"ל נעשה אדם א"ל אדם זה מה טיבו א"ל חכמתו מרובה משלכם הביא לפניהם בהמה חיה ועוף א"ל זה מה שמו ולא היו יודעין העבירן לפני אדם א"ל מה שמו א"ל זה שמו שור וזה חמור זה סוס וזה גמל א"ל ואתה מה שמך א"ל אני נאה להקראות אדם שנבראתי מן האדמה ואני מה שמי נאה לך להקראות ה' שאתה אדון לכל אמר הקב"ה אני ה' הוא שמי שקרא לי אדם הראשון. חזר והעבירן לפניו זוגות זוגות אמר לכל יש בן זוג ולי אין בן זוג ולאדם לא מצא עזר כנגדו ולמה לא בראה לו בתחלה אלא צפה הקב"ה שהוא סופו לקרות עליה תגר לא בראה לו עד שתבעה בפיו. ויפל ה' אלקים תרדמה בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש משל למה הדבר דומה למלך ואיפרכוס שהיו בקרונין והיו בני המדינה מבקשין לומר המנון ולא היו יודעין איזה הוא מה עשה המלך נטלו ודחפו והוציאו חוץ לקרונין וידעו הכל שהוא איפרכוס. כך עשה הקב"ה הפיל עליו שינה וידעו הכל שהוא אדם שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו. ויפל ה' אלקים תרדמה תחלת מפלות שינה דמך ליה לא לעי באורייתא דמך ליה לא עביד עבידא. שלש תרדמות הן תרדמת שינה ויפל ה' תרדמה. תרדמת נבואה ותרדמה נפלה על אברם. תרדמת מרמטה אין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם ויש אומרים אף תרדמה של שטות כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם. שלש נובלות הן נובלות מיתה שינה נובלות נבואה חלום נובלות העולם הבא שבת ויש אומרים נובלות אורה של מעלה גלגל חמה נובלות חכמה של מעלה תורה. ויקח אחת מצלעותיו מבין ב' עלעוהי תחתיה אין כתיב כאן אלא תחתנה. מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב סמ"ך כיון שנבראת חוה נברא סטן. אם יאמר לך אדם הוא הסובב את כל ארץ החוילה אמור לו בנהרות הכתוב מדבר. תחתנה עשה לו נוי לתחתיתו שלא יתבזה כבהמה עשה לו מנעול ואפיפורן כבוש עליו שלא יהא מצטער בשעה שהוא יושב עשה לו כסתות עשה לו קבורה עשה לו תכריכיו. מטרונא שאלה את ר' יוסי למה בגנבה א"ל משל אם הפקיד אדם אצלך אונקיא של כסף בחשאי והחזרת לו ליטרא של זהב בפרהסיא זו גנבה א"ל ולמה במטמונית א"ל בתחלה בראה לו וראה אותה והפליגה ממנו וחזר ובראה לו פעם שניה. אמרה לו מוספת אני על דבריך אמורה הייתי להנשא לאחי אמא ועל ידי שגדלתי עמו בבית נתכערתי בעיניו והלך ונשא לו אשה אחרת ואינה נאה כמותי. מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים אמרו אין אנו מועילין להקב"ה כלום הלך וגירשה הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע והלכה זו ונשאת לרשע ועשתה אותו צדיק הוי שהכל מן האשה. שאלו את ר' יהושע מפני מה איש יוצא ופניו למטה ואשה יוצאה ופניה למעלה א"ל האיש מביט למקום ברייתו והאשה למקום ברייתה. מפני מה האשה צריכה להתבשם והאיש אין צריך להתבשם א"ל אדם נברא מן האדמה והאדמה אינה מסרחת וחוה נבראת מעצם אם תניח בשר ג' ימים בלא מלח מיד מסריח. מפני מה אשה קולה הולך והאיש אין קולו הולך א"ל אם תמלא את הקדרה בשר אין קולה הולך וכיון שאת נותן לתוכה עצם מיד קולה הולך. מפני מה האיש נוח להתפתות ואין האשה נוחה להתפתות א"ל אדם נברא מאדמה כיון שאתה נותן לתוכה טיפה אחת של מים מיד היא נשרית וחוה נבראת מעצם אפילו אתה שורה אותו כמה פעמים אינו נישור. מפני מה האיש תובע באשה ואין האשה תובעת באיש אמר להם ממשל למה הדבר דומה לאחד שאבד אבדה הוא מבקש אבדתו ואבדתו אינה מבקשתו. מפני מה האיש מפקיד זרע באשה ואין האשה מפקדת זרע באיש אמר להם לאחד שהיה בידו פקדון מבקש אדם נאמן שיפקדנו אצלו. מפני מה האיש יוצא וראשו מגולה והאשה יוצאה וראשה מכוסה אמר להם לאחד שעבר עבירה והוא מתבייש מבני אדם לפיכך יוצאה וראשה מכוסה. מפני מה מהלכות אצל המת תחלה לפי שהן הביאו מיתה לעולם. מפני מה ניתן לה מצות נדה לפי ששפכה דמו של אדם הראשון. מפני מה ניתן לה מצות חלה על ידי שקלקלה אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם. מפני מה ניתן לה מצות נר שבת על ידי שכבתה נשמתו של אדם שקרוי נר ה' נשמת אדם. א"ל קיסר לרבן גמליאל אלקיכם גנב הוא דכתיב ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם. אמרה ליה ברתיה שבקיה דאנא מהדרנא ליה א"ל תן לי דוכוס אחד א"ל למה ליך א"ל לסטין באו עלינו הלילה ונטלו ממנו קיתות של כסף והניחו לנו קיתות של זהב. א"ל ולואי שיבואו עלינו בכל יום א"ל ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטל ממנו צלע אחד ונתן לו שפחה כמותי לשמשו א"ל הכי קאמינא לשקליה בהדיה. א"ל אייתי לי אומצא אייתי לה אותבה תותי בחשא אפיקתה א"ל אכול א"ל מאיסא לי אדם נמי אי שקלה בהדיא הוה מאיסא ליה: