עין יעקב
אָמַר רַב חִסְדָּא: שִׁבְעָה זְהָבִים הֵם: זָהָב, וְזָהָב טוֹב, וּזְהַב אוֹפִיר, וְזָהָב מוּפָז, וְזָהָב שָׁחוּט, וְזָהָב סָגוּר, וּזְהַב פַּרְוַיִם. "זָהָב" וְ"זָהָב טוֹב", שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ב׳:י״א-י״ב) "וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב". "זְהַב אוֹפִיר", דְּאָתֵי מֵאוֹפִיר. "זָהָב מוּפָז", שֶׁדּוֹמֶה לְפָז. "זָהָב שָׁחוּט", שֶׁנִּטְוֶה כַּחוּט. "זָהָב סָגוּר", בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְתַּח, כָּל הַחֲנֻיּוֹת נִסְגָּרוֹת. "זְהַב פַּרְוַיִם", שֶׁדּוֹמֶה לְדַם הַפָּרִים. רַב אַשִׁי אָמַר: חֲמִשָּׁה הֵן, וְכָל חַד וְחַד אִית בֵּיה "זָהָב" וְ"זָהָב טוֹב". תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק, וְהַיּוֹם אָדֹם. וְהַיְנוּ: "זְהַב פַּרְוַיִם", שֶׁדּוֹמֶה לְדַם הַפָּרִים.
מדרש לקח טוב
פס'. והמן בזרע גד הוא. ורוח הקדש אומרת ראו על מה אלו מתרעמין. והמן בזרע גד הוא. עגול בזרע גד ולבן כמרגלית שנאמר ועינו כעין הבדולח. ולהלן הוא אומר (בראשית ב׳:י״א-י״ב) וזהב הארץ ההיא טוב שם הבדולח. רבותינו דרשו במסכת יומא כזרע גד שהיה מגיד להן לישראל. כיצד עבד איש פלוני נמצא ביד חבירו זה אומר עבדי גנבת וזה אומר עבדי אתה מכרתו לי באו לפני משה לדין אמר להם לבקר משפט. למחר אם נמצא העומר ביד רבו ראשון בידוע שהוא גנבו. ואם נמצא בבית רבו שני בידוע שרבו ראשון מכרו. וכן אשה שמרדה על בעלה אם נמצא עומרה בבית אביה בידוע שהוא מרד. ואם נמצא עומרה בבית בעלה בידוע שהיא מרדה בו:
ויקרא רבה
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי (ויקרא ט, א), רַב אַהֲבָה בַּר כַּהֲנָא פָּתַח (משלי ט, א ד): חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, טָבְחָה טִבְחָהּ וגו' שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ וגו' מִי פֶתִי וגו', רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אִלְעָאי פָּתַר קְרָא בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. (משלי ט, א): חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וגו' (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. טָבְחָה טִבְחָה, (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ. מָסְכָה יֵינָהּ, (בראשית ב, ט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם. אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ, (בראשית ב, יא): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְּשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע. שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא, זֶה אָדָם וְחַוָּה. (משלי ט, ג): עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת, שֶׁהֱסִיטָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקָרָא אוֹתָן אֱלָהוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ה): וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה מִי פֶּתִי יָסֻר הֵנָּה, הֵן הִנִּיחוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלְכוּ אַחַר דַּעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ, בִּשְׁבִיל כָּךְ (משלי ט, ד): חֲסַר לֵב אָמְרָה לוֹ (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב.