הלכה על משלי 3:16
מחזור ויטרי
כא.
ומיבעי ליה לאיניש למיקבע דוכתא לצלותיה דא"ר חלבו אמ' רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו. וכשמת או' לו אי חסיד אי עניו תלמידו של אברהם אבינו. ואברהם גופיה מנלן דקבע לו מקום דכת' (בראשית י״ט:כ״ז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אל[א] תפלה שנ' (תהילים ק״ו:ל׳) ויעמד פנחס ויפלל: אמ' ר' חלבו אמ' רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת (נקרע) [נקרא] רשע. שנ' (שם יב) סביב רשעים יתהלכון (ו)א"ר אבא לא אמרן אלא דלא מהדר אפי לבי כנישתא אבל מהדר אפי לבי כנישתא לית לן בה. א"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן צריך אדם שיתפלל במקום המיוחד לתפלה מאי טעמ' אמ' קרא (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו' אמ' ר' חייא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל מנא הני מילי דכת' (שמואל ב ט״ו:ל״ב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם אשר השתחוה שם לא נאמר אלא אשר ישתחוה ר' יוסי ור' חלבו בשם ר' ברכיה מטו בה משום ר' אבודימי דמן חיפה צריך אדם להסב פניו אל הכותל ולהתפלל. מאי טעמ' דכת' (ישעיהו ל״ח:ב׳) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל (דאמ') [ואמר] רב יהודה אמ' [רב] ואיתימ' ר' יהושע בן לוי מניין לה[מ]תפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנ' ויסב חזקיהו פניו אל הקיר: אמ' ר' יצחק הרוצה שיתחכם ידרים ויתעשר יצפין. וסימנך שולחן בצפון ומנורה בדרום. א"ר יהושע בן לוי לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר. שנ' (משלי ג׳:ט״ז) אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. ומיבעי ליה לכווני (ד"א) [כרעיה] ושוינון כחדא כרעא לצלויי. דאמ' ר' יוסי בר חנינ' משום ר' אלעזר בן יעקב המתפלל צריך שיכוין רגליו זו אצל זו שנ' (יחזקאל א׳:ז׳) ורגליהם רגל ישרה. וכי מצלי אנפיה לארעא וליביה לרקיעא דא' ר' ישמעאל ב"ר יוסי [כך] אמ' אבא המתפלל צריך שיתן פניו למטה ועיניו למעלה כדי לקיים שני מקראות הללו (איכה ג׳:מ״א) נשא לבבינו אל כפים אל א' בשמים. ואו' (הושע ה׳:ט״ו) (את) [עד] אשר יאשמו ובקשו פני לכך מפסיע לפניו שלש פסיעות [ו]לאחריו דכת' ורגליהם רגל ישרה הרי שלש רגלים ושלש פסיעות קודם תפלה ואחר כך ישרה. מיישרין תפלתן וכן הוא אומר שאו מנחה ובואו לפניו. כלומר כשתתפללו לפניו עשו עצמכם כאדם המביא דורון למלך וכשהוא מגיע לפניו ממהר ומפסיע שלש פסיעות ואחר כך השתחוו לו במגן אברהם וכף רגליה[ם] ככף רגל עגל הרי שלש פסיעות לאחר תפלה מל(א)כי צבאות ידודון ידודון בהליכה ידודון בחזרה וכמה ג' פרסאות בהליכה כנגד מחנה ישראל וכנגדן אנו עושין ג' פסיעות בהליכה ובחזרה. ופותח בתפלה כדא' ר' יוחנן בתהיל' הוא או' (תהלים כא) י"י שפתי תפתח ולבסוף (שם יט) יהיו לרצון אמרי פי: תניא המתפלל צריך שיכוין לבו בכולן. [ואם אינו] יכול יכוון באחת מהן. ובעי בגמרא אהייא. אמ' רב ספרא משום חד דבי ר' באבות. והבא להרגיל עצמו תמיד שלא ישנה בכוונתה יסביר את לבו בכינוי תיבותיה ובפירוש מטבע שלה. כל שעה שאומ' בתפלה אז יצא ידי כולה מעין פתחה נוסדה אע"פ שהתיבות נראים של פרקים. (ועניין כולן) [ועניינין הרבה] על יסוד אחד הוקבעו ועניין אחד לכולנה. אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב. כדי להזכיר שמותן של אבות. דאמר מר מניין שאומרין אבות שנ' (תהלים נט) הבו לי"י בני אלים:
ומיבעי ליה לאיניש למיקבע דוכתא לצלותיה דא"ר חלבו אמ' רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו. וכשמת או' לו אי חסיד אי עניו תלמידו של אברהם אבינו. ואברהם גופיה מנלן דקבע לו מקום דכת' (בראשית י״ט:כ״ז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אל[א] תפלה שנ' (תהילים ק״ו:ל׳) ויעמד פנחס ויפלל: אמ' ר' חלבו אמ' רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת (נקרע) [נקרא] רשע. שנ' (שם יב) סביב רשעים יתהלכון (ו)א"ר אבא לא אמרן אלא דלא מהדר אפי לבי כנישתא אבל מהדר אפי לבי כנישתא לית לן בה. א"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן צריך אדם שיתפלל במקום המיוחד לתפלה מאי טעמ' אמ' קרא (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו' אמ' ר' חייא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל מנא הני מילי דכת' (שמואל ב ט״ו:ל״ב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם אשר השתחוה שם לא נאמר אלא אשר ישתחוה ר' יוסי ור' חלבו בשם ר' ברכיה מטו בה משום ר' אבודימי דמן חיפה צריך אדם להסב פניו אל הכותל ולהתפלל. מאי טעמ' דכת' (ישעיהו ל״ח:ב׳) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל (דאמ') [ואמר] רב יהודה אמ' [רב] ואיתימ' ר' יהושע בן לוי מניין לה[מ]תפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנ' ויסב חזקיהו פניו אל הקיר: אמ' ר' יצחק הרוצה שיתחכם ידרים ויתעשר יצפין. וסימנך שולחן בצפון ומנורה בדרום. א"ר יהושע בן לוי לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר. שנ' (משלי ג׳:ט״ז) אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. ומיבעי ליה לכווני (ד"א) [כרעיה] ושוינון כחדא כרעא לצלויי. דאמ' ר' יוסי בר חנינ' משום ר' אלעזר בן יעקב המתפלל צריך שיכוין רגליו זו אצל זו שנ' (יחזקאל א׳:ז׳) ורגליהם רגל ישרה. וכי מצלי אנפיה לארעא וליביה לרקיעא דא' ר' ישמעאל ב"ר יוסי [כך] אמ' אבא המתפלל צריך שיתן פניו למטה ועיניו למעלה כדי לקיים שני מקראות הללו (איכה ג׳:מ״א) נשא לבבינו אל כפים אל א' בשמים. ואו' (הושע ה׳:ט״ו) (את) [עד] אשר יאשמו ובקשו פני לכך מפסיע לפניו שלש פסיעות [ו]לאחריו דכת' ורגליהם רגל ישרה הרי שלש רגלים ושלש פסיעות קודם תפלה ואחר כך ישרה. מיישרין תפלתן וכן הוא אומר שאו מנחה ובואו לפניו. כלומר כשתתפללו לפניו עשו עצמכם כאדם המביא דורון למלך וכשהוא מגיע לפניו ממהר ומפסיע שלש פסיעות ואחר כך השתחוו לו במגן אברהם וכף רגליה[ם] ככף רגל עגל הרי שלש פסיעות לאחר תפלה מל(א)כי צבאות ידודון ידודון בהליכה ידודון בחזרה וכמה ג' פרסאות בהליכה כנגד מחנה ישראל וכנגדן אנו עושין ג' פסיעות בהליכה ובחזרה. ופותח בתפלה כדא' ר' יוחנן בתהיל' הוא או' (תהלים כא) י"י שפתי תפתח ולבסוף (שם יט) יהיו לרצון אמרי פי: תניא המתפלל צריך שיכוין לבו בכולן. [ואם אינו] יכול יכוון באחת מהן. ובעי בגמרא אהייא. אמ' רב ספרא משום חד דבי ר' באבות. והבא להרגיל עצמו תמיד שלא ישנה בכוונתה יסביר את לבו בכינוי תיבותיה ובפירוש מטבע שלה. כל שעה שאומ' בתפלה אז יצא ידי כולה מעין פתחה נוסדה אע"פ שהתיבות נראים של פרקים. (ועניין כולן) [ועניינין הרבה] על יסוד אחד הוקבעו ועניין אחד לכולנה. אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב. כדי להזכיר שמותן של אבות. דאמר מר מניין שאומרין אבות שנ' (תהלים נט) הבו לי"י בני אלים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר חסידים
מימינו אש דת למו מלמד שצריך לצדיקים מקיימים התורה לישב מימין הנכבד ובימין התורה שנאמר (משלי ג טז) אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד וכן בימין הארון אבל בעבור שלום לא יהא שום צדיק מקפיד אנה ישב כי לא מקומו של אדם מכבדו ואם משימים אותו למטה ואחרים שאינם טובים כמוהו למעלה ממנו אל יקפיד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy