קבלה על משלי 3:16

ר' ייסא סבא דרש, כי נגע בכף ירך יעקב. כתיב הכא כי נגע בכף, וכתיב התם, כל הנוגע במת בנפש האדם וגו'. מה להלן מסאבא, אוף הכא נמי מסאבא, דסאיב ההוא אתר, ומאתר מסאבא, לית לן לאתהנאה מניה כלל, כ"ש באתר דקריב ההוא סטר מסאבא, ואורייתא לא קאמר, אלא כי נגע, וכתיב ויגע בכף ירכו, כד"א וכל אשר יגע בו הטמא יטמא, בריך רחמנא, דיהיב אורייתא לישראל, למזכי בה בעלמא דין ובעלמא דאתי, כמה דכתיב ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד.

ותא חזי, כתיב ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד. ארך ימים, בההוא דאשתדל באורייתא לשמה, דאית ליה ארך ימים בההוא עלמא, דביה אורכא דיומין, ואינון יומין, אינון יומין ודאי, תמן איהו רחצנו דקדושא דלעילא, דאתרחיץ בר נש בהאי עלמא לאשתדלא באורייתא, לאתתקפא בההוא עלמא, בשמאלה עושר וכבוד, אגר טב ושלוה אית ליה בהאי עלמא.

הְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תְּרֵין טָבִין רַבְרְבִין אִית בְּאוֹרַיְיתָא, חַיִּים, וְעוֹתְרָא. דִּכְתִיב, (משלי ג׳:ט״ז) אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד. אָמַר רַב פָּפָּא, אִלֵּין תְּלָתָא הֲווֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, כָּבוֹד בִּכְלַל הָעוֹשֶׁר הוּא. דְּמַאן דְּאִית לֵיהּ עוֹתְרָא, אִית לֵיהּ יְקָרָא, וּבַמֶּה יִזְכֶּה הָאָדָם לַכֹּל, בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה.