הלכה על שמות 22:8

הַטוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ בְּמִטַּלְטְלִין וְהוֹדָה לוֹ בְּמִקְצָת הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהוֹדָה בּוֹ וְנִשְׁבָּע עַל הַשְּׁאָר מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ח) "אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה". וְכֵן אִם כָּפַר בַּכּל וְאוֹמֵר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם וְעֵד אֶחָד מֵעִיד [שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ] הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע מִן הַתּוֹרָה. ומִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁשְּׁנַיִם מְחַיְּבִין אוֹתוֹ מָמוֹן אֶחָד מְחַיְּבוֹ שְׁבוּעָה. וְכֵן לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁעֵד אֶחָד לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת אֵינוֹ קָם אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה:

גַּנָּב שֶׁהוֹדָה מֵעַצְמוֹ שֶׁגָּנַב מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וּפָטוּר מִן הַכֶּפֶל שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ח) "אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם" וְלֹא הַמַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ מְשַׁלֵּם שְׁנַיִם. וְהוּא הַדִּין לְכָל הַקְּנָסוֹת שֶׁהַמּוֹדֶה בָּהֶן פָּטוּר:

קָטָן שֶׁגָּנַב פָּטוּר מִן הַכֶּפֶל וּמַחְזִירִין לוֹ דָּבָר הַגָּנוּב מִמֶּנּוּ. וְאִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם אַף הַקֶּרֶן וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁהִגְדִּיל: