ספר הזהר
ווי לאינון דנפלין ולא יקומון, ולא ינהרו בנהורא דגניז לצדיקייא לעלמא דאתי. זכאין אינון צדיקייא לעלמא דאתי, דכמה נהורין גניזין לון, כמה עדונין בההוא עלמא טמירין לון, דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. מה רב טובך, הא אוקמוה, דא הוא אור דגניז לצדיקייא לעלמא דאתי, דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב, וכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. ועל דא מה רב טובך.
ספר הזהר
כתיב ויקרא אלהים לאור יום, וכתיב וירא אלהים את האור כי טוב. תא חזי, האי אור דלתתא כד נהיר,מחילא דאתייהיב ליה מטוב דלעילא.
ספר הזהר
וכדין, כד ההוא אור אתגניז לעיולא ליה ההוא גננא דקאמרן, כדין נפק חשך קדמאה, ובטש על רישיה, בההוא נוקבא דאתמתחא ביה, ואתפרש חד חוטא, בין ההוא נהירו דאור דא דאתגניז, ובין ההוא חשוכא דחשך דא, דכתיב, ויבדל אלהים בין האור ובין החשך.