צרור המור על התורה
ולזה כוונו ר"ל באומרם ה' פעמים תוכף הקב"ה אזכרותיהם של ישראל בפסוק אחד. להודיע חבתם לפני המקום כמנין חמשה חומשי תורה. להורות שחבתם גדולה לפני המקום יותר מבראשונה. בענין שלא יחשבו שנתרחקו מהשם בלקיחת הלוים. ונראה לי כי מה שאמרנו בברייתא כמנין ה' חומשי תורה רמזו בזה כי בזה הפסוק רמוזים חמשה חומשי תורה בזה הסדר. ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל. זה רמז על ספר בראשית שבו רמוז ענין אהרן וקדושתו. כאומרם ז"ל יכולים אתם להפך בקר לערב וערב לבקר כך תוכלו לבטל אהרן מכהונה. כתיב במעשה בראשית ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. וכתיב ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים. ורמוז בזה כי אהרן הוא קיום העולם. והוא קיימו ובסמו שהיה עומד ליחרב בחטא אדם הראשון. עד שבקרבנות הנשיאים חזר העולם לקדמותו. ולפיכך ניתן לאהרן ברית מלח עולם. כי כמו שהמלח מקיים הדברים כולם. כן אהרן הכהן נתן קיום לכל העולם. ולכן הוא רמוז בכאן כאומרו ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל כנגד ספר בראשית. ולעבוד את עבודת בני ישראל באהל מועד. זה רמז על ספר ואלה שמות. כי שם יצאו מעבודת פרך של מצרים ונכנסו לעבוד את עבודת ה' באהל מועד. כי בזה הספר נבנה אהל מועד. ולכפר על בנ"י. זה רמז על ספר ויקרא. שבו נצטוו על הקרבנות שהם באים לכפר. דכתיב ונרצה לו לכפר עליו. ולא יהיה בבני ישראל נגף. זה רמז על ספר במדבר סיני. שנצטוה למנותם ע"י שקלים בענין שלא ישלוט בהם נגף. וכן צוה והלוים יחנו סביב למשכן אהל מועד ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל. וכן בזה הספר יצא הקצף על ישראל החל הנגף. לולי משה בחירו עמד בפרץ. וצוה לאהרן בקטרת ועצר המגפה. בגשת בני ישראל אל הקדש. זה רמז על ספר ואלה הדברים. שבו נגאלו בגשת בנ"י אל הקדש בדברי משה ובתוכחותיו. ובזה הספר כתב ואתם הדבקים בה' אלהיכם וגומר. וכתוב קדוש יאמר לו על כל הכתוב לחיים בירושלם. ובו נגשו בני ישראל אל ערבות מואב אשר על ירדן יריחו להכנס אל ארץ הקדושה. ובו נתברכו מפי משה הקדוש. דכתיב וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלהים ויאמר ה' מסיני בא ואתא מרבבות קדש. וזהו שאמר שתוכף אזכרותיהם ה' פעמים כמנין ה' חומשי תורה:
ילקוט שמעוני על התורה
תניא אמרו להם בית הלל לבית שמאי לדבריכם אדם בונה עליה ואחר כך בונה בית שנאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה. אמרו להם בית שמאי לבית הלל לדבריכם אדם עושה שרפרף ואחר כך כסא שנאמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי. וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה כאחד נבראו שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו. ואידך האי יחדו דלא משתלפי מהדדי. אמר רב יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום ראשון שמים. וארץ. תהו. ובהו. רוח. מים. אור. חושך. מדת יום. ומדת לילה. שמים וארץ דכתיב בראשית ברא וגו'. תהו ובהו דכתיב והארץ היתה תהו ובהו וגו'. אור דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. תהו זהו קו ירוק המקיף את כל העולם שממנו יוצא חשך. בהו אלו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום שמהם יוצאים מים. ואור ביום ראשון איברי ביום רביעי איברי שנאמר ויתן אותם אלקים ברקיע השמים וכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי. אמר ר' אלעזר אור שברא הקב"ה ביום ראשון היה אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו וכיון שנסתכל ברשעים שמעשיהן מקולקלים עמד וגנזו שנאמר וימנע מרשעים אורם ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבוא שנאמר וירא אלקים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב וגו' וכתיב אור זרוע לצדיק ואור צדיקים ישמח:
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר ורוח אלקים זה רוחו של אדם הראשון דכתיב אחור וקדם צרתני אחור למעשה יום אחרון וקדם למעשה יום א'. ר' חגי בשם רבי פדת אומר ורוח אלקים מרחפת ברית כרותה למים אפילו בשעת שרב רוחא שייפא. וכבר היה רבי שמעון בן זומא עומד ותוהא עבר רבי יהושע ושאל בשלומו פעם ושתים ולא השיבו שלישית השיבו בבהילות אמר ליה מה זו בן זומא מאין הרגלים אמר ליה מעיין הייתי א"ל מעיד אני עלי שמים וארץ שאיני זז מכאן עד שתודיעני מאין הרגלים. אמר ליה מסתכל הייתי במעשה בראשית ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא שלש אצבעות בלבד שנאמר ורוח אלקים מרחפת מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת כעוף זה שהוא מרפרף בכנפיו ונוגעות ואינן נוגעות כדכתיב על גוזליו ירחף, נהפך רבי יהושע ואמר לתלמידיו הלך לו בן זומא. ולא היו ימים מועטים ובן זומא בעולם. מכדי ורוח אלקים מרחפת אימת כתיב ביום ראשון והבדלה ביום שני הוא דהוה דכתיב ויהי מבדיל בין מים למים. ר' אבהו אמר מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים. והארץ היתה תהו זה מעשיהן של רשעים ויאמר אלקים יהי אור זה מעשיהם של צדיקים, אבל איני יודע באי זה מהן חפץ ממה דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב הוי במעשיהן של צדיקים הוא חפץ ואינו חפץ במעשיהן של רשעים, רבי חייא רבה אומר מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי בראשית ברא אלקים וגו' הרי בנוי כמה דאת אמר לנטוע שמים וליסוד ארץ, והארץ היה תהו הרי חרב כמה דאת אמר ראיתי את הארץ והנה תהו, ויאמר אלקים יהי אור בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא כמה דאת אמר קומי אורי כי בא אורך וגו':