שמות רבה
וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַקִּישׁ לֵדָתָהּ לְהוֹרָתָהּ, מַה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹא בְצַעַר, אַף לֵדָתָהּ שֶׁלֹא בְצַעַר, מִכָּאן לְנָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁלֹא הָיוּ בְּפִתָּקָהּ שֶׁל חַוָּה. וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, תָּנֵי רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר טוֹב שְׁמוֹ. רַבִּי יַאשְׁיָה אוֹמֵר טוֹבִיָּה שְׁמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָגוּן לִנְבִיאוּת. אֲחֵרִים אוֹמְרִים שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד משֶׁה נִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹרָה, כְּתִיב הָכָא: וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, וּכְתִיב הָתָם (בראשית א, ד): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלשָׁה יְרָחִים, שֶׁלֹא מָנוּ הַמִּצְרִים אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁהֶחֱזִירָהּ, וַהֲוָה מִעַבְּרָא בֵּיהּ תְּלָתָא יַרְחֵי מִתְּחִלָּתוֹ. וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ, לָמָּה, לְפִי שֶׁהַמִּצְרִיִּים הָיוּ הוֹלְכִין בְּכָל בַּיִת וּבַיִת שֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִין בּוֹ שֶׁנּוֹלַד שָׁם תִּינוֹק, וּמוֹלִיכִין לְשָׁם תִּינוֹק מִצְרִי קָטָן וְהָיוּ מְבַכִּין אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל קוֹלוֹ וְיִבְכֶּה עִמּוֹ, וְהַיְנוּ דִכְתִיב (שיר השירים ב, טו): אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שֻׁעָלִים קְטַנִּים וגו'.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(שם) ותרא אותו כי טוב הוא תניא ר״מ אומר טוב שמו רבי יהודה אומר טוביה שמו ר׳ נחמיה אומר הגון לנביאות אחרים אומרים נולד כשהוא מהול וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית אורה כתיב הכא ותרא אותו כי טוב הוא וכתיב התם (בראשית א ד) וירא אלהים את האור כי טוב. (שמות ב ב) ותצפנהו שלשה ירחים דלא מנו לה מצרים אלא משעה דאהדרה והיא הוה מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא. (שם) ולא יכלה עוד הצפינו אמאי תצפני׳ ותיזיל אלא כל היכא דשמעי מצראי דמתיליד ינוקא ממטו ינוקא ומעוו התם כי היכי דלשמע לקלייהו ונערי בהדייהו דכתיב (שה״ש ב טו) אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים:
עין יעקב
מ (שם) ותרא אותו כי טוב הוא תניא ר"מ אומר טוב שמו רבי יהודה אומר טוביה שמו ר' נחמיה הגון לנביאות אחרים אומרים נולד כשהוא מהול וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית אורה כתיב הכא ותרא אותו כי טוב הוא וכתיב התם (בראשית א׳:ד׳) וירא אלהים את האור כי טוב. (שמות ב׳:ב׳) ותצפנהו שלשה ירחים דלא מנו לה מצרים אלא משעה דאהדרה והיא הוה מיעברא ביה תתא ירחי מעיקרא. (שם) ולא יכלה עוד הצפינו אמאי תצפני' ותיזיל אלא כל היכא דשמעי מצראי דמתיליד ינוקא ממטו ינוקא ומעוו התם כי היכי דלשמא לקלייהו ונעוי בהדייהו דכתיב (שה"ש ב) אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים.