קבלה על בראשית 2:19: זוהר ופרשנות מיסטית

בְּרֵאשִׁית תְּרֵי שְׁבָ''א, וְאִינוּן תְּרֵין נְקוּדִין תְּרֵי יְצִירוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (בראשית ב יט) וַיִּיצֶר יהו''ה אלהי''ם מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וכו'. תָּא חֲזִי כַּמָּה נִשְׁמָתִין וְכַמָּה צִיּוּרִין צִיֵּיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדִיּוֹקְנָא דְמֶרְכָּבוֹת דִּלְעִילָא, דְאִינוּן חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, דְּיָרְתִין בְּנֵי נָשָׁא נִשְׁמָתִין מִנַּיְיהוּ, וְאַיְיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם בְּגִלְגוּלָא עַל כֻּלְּהוּ, לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ, וְלָא אַשְׁכַּח עִזֶר בְּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם יח) וּלְאָדָם לֹא מָצָא עִזֶר כְּנֶגְדּוֹ, וְאִיהוּ קָרָא לוֹן לְכָל חַד שְׁמָהָן כְּפוּם חֵילָא דִלְעִילָא, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (ישעיה מ כו) הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא, לְכָל חַיָּה וּמַלְאָךְ וְאוֹפַן קָרָא לוֹן בְּשֵׁם יָדוּעַ, לְכָל חַד עַל מַתְכּוּנְתּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְמִשְׁמַרְתּוֹ.

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵי, חָכָם הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה מַכִּיר וְיוֹדֵעַ לְכָל מִי שֶׁהָיָה בוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, וּמִי שֶׁהָיָה בוֹ נְשָׁמָה, כְּשֶׁבָּאוּ אֶצְלוֹ הִכִּיר אֶת כֻּלָּם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב׳:י״ט) וְכָל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בַּעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ. וּנְשָׁמָה לְמִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בַּעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ. וְכָךְ הוּא עַד הַיּוֹם, מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בַּעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הוּא יֵשׁ לוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְלֹא נְשָׁמָה.