זוהר חדש
וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק נָמֵי עָבִיד הָכֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית מ״ז:ב׳) וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּיגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה. מַאן אִינוּן, חֲמִשָּׁה אִינוּן דְּלָא סָנֵי לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם לז) וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִּלְהָה וְגו'. אָמַר כְּדַאי אַתּוּן זַכָּאִין, לְמֵיקַם בְּהַאי פִּרְצָה דְּפָרְצוּ אֲחֵיכוֹן. לִפְנֵי פַרְעֹה, מַאן פַּרְעֹה, דָּא דִינָא עִילָּאָה, דְּקָיְימָא לְאִתְפְּרָעָא מֵחוֹבֵי עָלְמָא.
ספר הזהר
ת"ח חכמתא דיוסף, דכתיב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים, ואוליף לון למימר, אנשי מקנה היו עבדיך. וכי מלכא דהוה שליט על כל ארעא, ואבא למלכא, עביד כדא, ועביד לאחוי דישנאון להון, ולא יחשבון להון. אלא ודאי תועבת מצרים, דחלא ואלהא דילהון אקרי הכי, וע"ד כתיב, הן נזבח את תועבת מצרים.