צרור המור על התורה
ואמר ויאמר פרעה אל יוסף אביך ואחיך באו אליך. אחר שאמר לו יוסף אבי ואחי באו להורות ששמח פרעה בביאת אביו ואחיו עד שכמעט לא היה מאמין הדבר. ולכן אמר האם זה אמת שאביך ואחיך באו אליך והיה זה לפי שיוסף אמר לפרעה שהיו לו אב ואחים נכבדים מאד מזרע אברהם. ושלא היה עבד כמו שהיו אומרים לו עבדיו שהיה עבד שקנאו רבו בעשרים כסף ושאין ראוי למלוך עליהם. ולכן אמר ומקצה אחיו לקח ה' אנשים מהיותר גבורים ויותר נכבדים והעמידם לפני פרעה לאמת דבריו הראשונים. ולכן שמח פרעה ואמר אביך ואחיך באו אליך. ולזה אז"ל שאמר למעלה בהתודע יוסף אל אחיו וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני עבדיו. ולא אמר כל עבדיו כמו שאמר למעלה בחלום פרעה וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו. אבל בכאן לא שמחו כולם אותם שאמרו שהיה יוסף עבד. ואמרו שם שתפס אותם יוסף בקולרין עד שיתברר הדבר אם הוא עבד. ולכן אמר פרעה עכשיו שנתברר הדבר שאינך עבד ואביך ואחיך באו אליך הושב אותם במיטב הארץ. וכדי לאמת דבריו יותר הביא אביו לפני פרעה כדי שיברך אותו. אחר שפרעה היה כמו בן ליוסף כדכתיב ויקראו לפניו אברך וכתיב וישימני לאב לפרעה. א"כ יעקב היה כמו אבי אביו וראוי שיברכהו. וזהו ויברך יעקב את פרעה. וכשראה תוארו שהיה נראה זקן מאד עד שנאמר לו שלא היה זקן כמותו בכל הארץ. או שהיה נראה יותר זקן מאבותיו ובפרט אברהם שהכירו ויצחק ששמע שומעו. שאל לו כמה ימי שני חייך. ולזה השיב לו איני זקן כ"כ לפי שנותי. אבל מצד העצבון והרוגז שעברתי מעודי עד היום הזה אני נראה זקן מאד מאבותי. אבל אינו כן כי לא השיגו את ימי אבותי:
ילקוט שמעוני על התורה
ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מלמד שלא היו גבורים שבשבטים מי היו ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין. עשה הדבר בחכמה אמר אם אני מעמיד הגבורים שבהם לפני פרעה מיד יעשה אותם אנשי מלחמתו. ומנין שלא היו גבורים אתה מוצא מברכת משה רבינו כל מי שנכפל שמו היה גבור שנאמר וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה. ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון. ולאשר אמר ברוך מבנים אשר. ולדן אמר דן גור אריה. ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך. ולגד אמר ברוך מרחיב גד. ואית דאמרי איפכא לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח ולא נתפרשו שמותם אותם שנכפלו שמותן לקח. ויאסר יוסף מרכבתו (כתוב ברמז צ"ז). שמע יוסף שבאו אחיו אל גבול מצרים ולקח את כל האנשים ההולכים עמו ויצא לקראת אביו וכל העם יוצאים לקראת המלך ואין המלך יוצא לקראת אדם אחר אלא ללמדך שאביו של אדם כמלכו. א"ל רבא לרבה בר מרי מאי דכתיב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מאן נינהו א"ל אלו הנכפלים בשמות והא איכא נמי יהודה דאיכפל א"ל יהודה למלתיה הוא דאיכפל דא"ר יונתן מאי דכתיב יחי ראובן ואל ימות וגו' וזאת ליהודה וכו':
ילקוט שמעוני על התורה
ולזבולון אמר [למה נאמר] לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויציגם לפני פרעה ולא נתפרשו שמותיהם וזה אחד מהם. שמח זבולון בצאתך מלמד שהיה זבולון סרסור לאחיו והיה לוקח מאחיו ומוכר לכנענים ומן הכנענים ומוכר לאחיו. ויששכר באהליך מלמד ששבטו של יששכר משתבח שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. וכן מצינו שאביו משבחו שנאמר וירא מנוחה כי טוב. ד"א יששכר באהליך מלד שבית הבחירה ראוי היה לבנות בחלק של יששכר (כתוב בפסוק ביום השני הקריב נתנאל בן צוער):