מדרש אגדה
ומקצה אחיו לקח. ומפני מה אמר ומקצה אחיו לקח, ללמדך שכל השבטים גבורים היו, ומי היו אלו החמשה, ראובן שמעון לוי יששכר ובנימן, ומפני מה לקח יוסף הצדיק חמשה אנשים הללו מאחיו, לפי שהיה מכיר מי גבור באחיו ומי חלש, ואמר אם [אני] מעמיד גבורים שבהם לפני פרעה, שמא יעשה אותם אנשי מלחמתו, לפיכך העמיד אותם חמשה אנשים שלא היו גבורים:
אוצר מדרשים
בראשית רבה על ספר בראשית נקרא ג״כ אגדת ארץ ישראל (רש"י בראשית מ״ז ב׳) או בראשית דרבי הושעיה רבה, או ברייתא דרבי אושעיא רבה, ע״ש תחלתו, ר׳ אושעיא רבה פתח, אך אין מזה ראיה כי ר׳ אושעיא היה מחברו, אבל אין ספק כי המדרש הזה הוא היותר עתיק בין מדרשי רבות, ולדעת ווייס נתחבר עיקר המדרש בזמן התנאים בעת שנתחברו המכילתא הספרא והספרי, ובזמן מאוחר הוסיפו עליו מאמרים והרחיבוהו, וקראוהו "רבה" להבדילו מן המוקדם ממנו (דור דור ודורשיו ח״ג 253), רוב האמוראים הנזכרים בב״ר הם אמוראי א״י, כי המדרש נסדר בארץ ישראל. "בעל הלכות גדולות" בהלכות יו״ט מיחס המדרש הזה לר׳ אושעיא אף כי מובאים בו דרשות מאמוראים שהיו ארבעה או חמשה דורות אחרי ר׳ אושעיא. מדברי רש״י נראה שכבר בימי רב האי גאון היה מסודר בשלמותו (עי׳ ברכות נ״ט). הרמב"ם מביאו כמה פעמים בהמורה ובפירושו להמשנה.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
א״ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מלתא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא א״ל דכתיב (ירמיה ב כט) למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם ה׳ א״ל את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא (שמות טז כח) עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורותי א״ל רבא לרבה בר מרי כתיב (בראשית מז ב) ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים מאן נינהו חמשה אמר ליה הכי אמר ר׳ יוחנן אותן שהוכפלו בשמות. יהודה נמי אכפולי מכפל א״ל למליה הוא דאכפל דא״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן מ״ד (דברים לג ו) יחי ראובן ואל ימות וגו׳ וכו׳: