ספר הזהר
מיד כששמעו מלין אלין חברייא ואנא עמהון, לא יכילנא למסבל דישלים עשרה מלין דברכה, ואשתטחנא לגביה. ובודאי לית בר נש דיימא מלין אלין, אלא אנת. דאנת הוא כגוונא דד' מחיצות דג"ע. דב"נ עאל בהון במחיצת ינוקין, ואתעביד תינוק. ובמחיצת נערים, ואתעביד נער. ובמחיצת בחורים, ואתעביד בחור. ובמחיצת זקנים, ואתעביד זקן. ובג"כ אתמר עלך, 'ממכון 'שבתו 'השגיח אל כל יושבי הארץ. ואנת הוא דאתמר עלך, בשגם הוא בשר בדרא דדור הפלגה הוית. ובכל דרא ודרא בגלגולא. כגלגל דמתהפך לכמה גוונין. ולא נגלת, אלא בדרא דאתייהיב ביה אורייתא על ידך.
ספר הזהר
בגין דאדם קדמאה, וזווג דיליה, חבו לקב"ה, וע"ד מתפרשין, כד נפקין מלעילא, עד דהוה רעוא קמי קב"ה, אי זכה ב"נ, יהבין ליה זוגתו, ואי לא, מפרישין לה מניה, ויהבין לה לאחרא, מולידין בנין דלא כדקא יאות. וע"ד כתיב, לא ידון רוחי באדם. מאי רוחי, רוחו מבעי ליה, אינון תרין רוחי, דנפקי זוגות, לא ידונון כחדא, וע"ד כתיב, וילדה זכר, ולא כליל דכר ונוקבא, כפום אורחוי דעלמא, דאינון גרמו.
ספר הזהר
ויאמר יי' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר. ויאמר יי', כד אתיישבא בזעירא. מכאן דבר בשם אמרו. דעתיקא סתים קאמר לא ידון רוחי באדם דלעילא, משום דבההוא רוחא דאתנשבא מתרין נוקבין דפרדשקא, משיך לתתאי.