קבלה על משלי 2:4

אִיתְעַר מִשִּׁינְתֵיהּ הַהוּא גַבְרָא, אָזֵיל לִגְלִילָא עִילָּאָה, וַאֲמַר לְגַבְרָא חַד, חָזִיתָא לִינוּקָא דְּאִיהוּ בֶּן קַצָּבָא, דְּמִית בִּזְמַן פְּלוֹנִי. אָמַר לֵיהּ יְנוּקָא דָא דְּאַתְּ שְׁאֵיל עֲלֵיהּ, אִיהוּ אָזֵיל בְּבֵי מִטְבָּחַיָא, וְאִיהוּ רָשָׁע כַּאֲבוּהִי, כָּךְ וְכָךְ יְהֵא לֵיהּ, וְלַאֲבוּהָ, וּלְמֵינִיקְתָּא דְּיַנִיקָא לֵיהּ. אָזֵיל לְמִדְרְשָׁא חַד, שָׁמַע לִינוּקָא דְּהֲוָה אֲמַר, (משלי ב) אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְגו'.

קָם מִתַּמָּן, וַאֲזַל לֵיהּ לִגְלִילָא עִילָּאָה, שְׁמַע קוֹל יְנוּקָּא דְּהֲוָה אֲמַר, (משלי ב׳:ד׳-ה׳) אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת ה'. אֲזַל לְבֵי מִדְרְשָׁא אָחֳרָא, שְׁמַע קוֹל יְנוּקָא אָחֳרָא דְּהֲוָה אֲמַר, (צפניה ב׳:ג׳) בַּקְּשׁוּ צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ וְגו'.