קבלה על משלי 3:13

פתח ואמר, אשרי אדם מצא חכמה. אשרי אדם, כגון אנן, דאשכחנא לך, וידענא מינך מלה דחכמתא. ואדם יפיק תבונה, כגון אנן, דאוריכנא לך לאתחברא בהדך. ודא הוא ב"נ דזמין ליה קב"ה נבזבזא בארחא, אנפוי דשכינתא, ועל דא כתיב, וארח צדיקים כאור נגה. אזלו.

ואף ע"ג דעובדין טבין אית לה, בגין דלית אגרא בההוא עלמא, כאינון דמשתדלי בחכמתא, לאסתכלא ביקרא דמאריהון, ולית שיעורא לאגרא, דאינון דידעי חכמתא, לאסתכלא ביקרא דמאריהון. זכאה חולקיהון בעלמא דין, ובעלמא דאתי, דכתיב אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה.

עַד כָּאן הוּא דַעְתִּין דְּמִילִין סְתִימִין, וּקְדוּשָּׁה עִילָּאָה, בְּמִלִּין דְּהַאי מְגִילָה, וְכוֹלָּא בִּדְיוֹקְנָא עִלָּאָה, וְרָזִין סְתִימִין. קָמוּ וּנְשָׁקוּהוּ. אֲמָרוּ, זַכָּאָה דָרָא דְּזָכֵי לְכָל הַאי לְמִנְדַע מִגּוֹ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, מִלִּין קַדִּישִׁין, מִלִּין דְּחָכְמְתָא. עַל דָּא כְתִיב, (משלי ג) אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה.