קבלה על קהלת 3:11

תשובה. כמו שאי אפשר לספינה בלא קברניט, כך אי אפשר לעולם בלא מנהיג, והמנהיג ההוא אין סוף לכבודו ולדברו כענין שכתוב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, וכתיב כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע. ומה שהוא נעלם אין קץ ותכלית ואין לו חקר ואין חוץ ממנו, וחכמי המחקר מודים בזה הדבר שאין סוף ואין חקר ואין גבול לעילת כל העילות וסבת הסבות. ובדרך המנהיג אנו רואים כי סוף כל מעשה נעלם מחקור חוקר כענין שכתוב מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף. ועוד כתיב וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצוא. ועל זה הזהיר הכתוב פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט וכו'. וכתיב והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך כלומר שלא (יאמין) [מאמין] בשם ובמדותיו אף כי יאמין באין סוף וימשיך ממנו כח לעצמו שלא מכחו של שם, ולפי שהוא כופר בשם נאמר בו ומחה ה' את שמו כדי למדוד לו כמדתו. והמאמין בשם ית' יאמין כי יש לעולם מנהיג והמאמין באין סוף (ו)אינו מאמין כי יש לעולם מנהיג אך אומר כי העולם השפל מקרה הוא שנאמר בו אם תלכו עמי בקרי. וכתיב והלכתי אף אני עמכם בקרי, והאומר שהכל מקרה הוא הולכים עמו בקרי הוא שנאמר והלכתם עמי בקרי, והלכתי עמכם בחמת קרי וגו', כלומר לכל אחד ואחד מודדין לו כמדתו באותו חפץ ובאותו דרך שהוא מתקיים בו:

פתח ואמר, את הכל עשה יפה בעתו גם את העולם, נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים וגו'. ת"ח, זכאין אינון דמשתדלי באורייתא וידעי לאסתכלא ברוחא דחכמתא. את הכל עשה יפה בעתו, כל עובדין דעבד קב"ה בעלמא, בכל עובדא ועובדא, אית דרגא ממנא על ההוא עובדא בעלמא, הן לטב הן לביש. מנהון דרגין לימינא, ומנהון דרגין לשמאלא, אזיל בר נש לימינא, ההוא עובדא דעביד, ההוא דרגא ממנא לההוא סטרא, ועביד ליה סיועא, וכמה אינון דמסייעי ליה. אזל בר נש לשמאלא, ועביד עובדוי, ההוא עובדא דעביד, ממנא איהו לההוא סטרא, וקא מקטרג ליה, ואוביל ליה לההוא סטרא, ואסטי ליה. ובג"כ, ההוא עובדא דעביד בר נש כדקא חזי, ההוא ממנא דסטר ימינא, קא מסייע ליה, ודא הוא בעתו, יפה בעתו, דההוא עובדא מתקשרא בעתו, כדקא חזי ליה.

תאנא אמר ר' יוסי כתיב את הכל עשה יפה בעתו האי מלה אוקמה בוצינא קדישא והכי הוא דתנינא את הכל עשה יפה בעתו והכי הוא ודאי. את הכל ודאי. עשה יפה בעתו, דא בדא, ולא יתערבון אחרנין בינייהו. בעתו ממש, ולא באחרא. בגיני כך, אזהרותא לאהרן, ואל יבא בכל עת אל הקדש. אבל במה ייעול. בזאת, כמה דאוקימנא, דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש.