קבלה על קהלת 7:28

אופן סה
כתבו המקובלים על פסוק מלכות כ"ל עולמים (תהלים קמה יג), כ"ל גימטריא נ', שהם נ' אלף שהוא סוד יובל הגדול כמ"ש בחלק סנהדרין (צ"ז ע"א) כשם שהשמיטה משמטת לז' שנים, כך עולם משמט לז' שמיטות, שהוא סוד היובל הגדול כמבואר ברקנט פרשת בהר, וז' שמיטות יהיו בעולם, ואחריהם יובל הגדול סוד נ' אלף דור, ומשה הוא כלל נ' אלף דור, כמ"ש דבר צוה לאל"ף דו"ר (תהלים קה ח), חסר ו' בגימטריא משה, עליו אתמר (קהלת ז כח) אדם אחד מאלף מצאתי שהוא משה (ויק"ר פ"ב א'). לכן אמר ואתחנן בנ' על נ' ארוכה, שהוא סוד יובל הגדול, ורצה משה לתקן כל הדורות. ועל זה אמר מאחר שהחלות להראות לי סוד שיעור קומה, שהם ס' ריבוא צנורות שיש בעולם, ועל זה אמר את גדלך, שהיה כלול מס' רבוא, גדלך דייקא שהוא סוד שיעור קומה, ולכן ניתנה התורה על ידו שיש בה ס' רבוא אותיות. וז"ש את ידך החזקה שהיא התורה, ומאחר שאני כלול מכל הדורות שהם נ' אלף דור, כמ"ש בזוהר בראשית עמוד קע"ג (זוהר ח"א כ"ה ע"א) על פסוק (קהלת א ד) דור הולך זה משה, ודור בא זה משה, אין דור פחות מששים רבוא כמ"ש במדרש קהלת (קה"ר פ"א ד'), מ"ה ש"היה ה"וא ראשי תיבות אותיות מ"שה, משה היה הוא שיהיה בכל דור ודור, אם כן אעברה נא, כשאעבור אני לארץ ישראל, אזי אעברה, יהיה עיבור שלי בזה הדור מה שאני מתגלגל ומתעבר בכל נ' אלף דור, וזה נוטריקון נ"א 'נון 'אלף. והשיב הקב"ה רב לך, אתה צריך להיות רבן של כל ישראל בכל דור ודור. וזה שאמר משה ויתעבר ה' בי למענכם, ר"ת יוב"ל. שעיבורו של משה עד יובל הגדול, כל זה למענכם שנשמתו של משה מתנוצצת בכל דור ודור, בסוד 'ממכון 'שבתו 'השגיח (תהלים לג יד), שהוא ר"ת משה. ע"ם קדו"ש את"ה (דברים יד ב), ס"ת משה. ברעיא מהימנא בפרשת ויצא (זוהר ח"א רס"ז ע"א) שהשגחה שבא לעולם, הוא בצולמא דמשה בכל דור ודור. על זה אמר צו את יהושע, אין צו אלא שכינה, כמ"ש ר"א מגרמיזא על פסוק ויצו שחקים ממעל (תהלים עח כג), שיש תתרי"ח מחנות ברקיע ג' שנקרא שחקים עומדים לפני השכינה, ודרש כן מדכתיב ויצו שחקי"ם, המחנות הם כמנין שחקי"ם במ"ם רבתי של אי"ק, וכל אחד מתתרי"ח שרים יש לו תתרי"ח חיילות, ואלפים ורבבות שאומרים ביום קדוש ובלילה ברוך, לדעתי זה המספר הוא סוד חמשים פתחים, ובצירוף אותיות נ"ח ש"ם ח"ם י"פת, ושם בשחקים גאותו עזו ושכינתו ובית המקדש ובירושלים ותורתו, עד כאן משם ר"א מגרמיזא, סימן ו' דברים אלו, בי"ת גע"ש. ולפי שהמן הוא בשחקים ששם שוחקים מן לצדיקים כדאיתא ביומא דף ע"ו (ע"א, חגיגה י"ב ע"ב), ועוזו בגימטריא המן, ולפי שהמן הוא דרגא דמשה, נמצא שמשה זכה לרקיע שחקים. לכן פתח בו' על אותן ו' דברים שבשחקים, ואמר בנ' על סוד חמשים פתחים, שהם סוד תתרי"ח כמנין שחקי"ם, והתפלל משה לבא לארץ ישראל שראה ברוח הקדש שישבות המן בביאתן לארץ, כמ"ש ויאכלו מעבור הארץ (יהושע ה' יא), אבל בימי משה המטיר לחם מן השמים, שהוא סוד שחקים ששם שוחקים המן, לכן בקש מאחר שהחלות להראות את גדלך שהוא סוד שחקים שמשם בא המן לחם מן השמים, ולכן אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, שהלחם בא מן השמים, והבאר בא מן הארץ היפוך הטבע למטר השמים תשתה מים (דברים יא יא), בימי משה היה הכל להיפך. ז"ש אשר יעשה כמעשך וכגבורתך, שבמדבר הפך הטבע ובא המים מן הארץ והלחם מן השמים, לכן התפלל ואראה את הארץ, ואם אעברה לשם יהיה המן גם כן בארץ ישראל שהוא דרגא דמשה, ובזה יהיה על ישראל גאותו ועוזו בשחקים, ויחברו גם כן בירושלים שלמטה שהיא מכוונת כנגד ירושלים שלמעלה, שהיא גם כן בשחקים כעיר שחברה לה יחדיו, ואתחנ"ן בגימטריא שחבר"ה, שהתפלל תקט"ו תפלות כדי לכוין ירושלים שלמטה עם ירושלים שלמעלה, על זה אמר ההר הטוב הזה שהוא ירושלים, לפי שבשחקים גם כן בית המקדש שלמעלה, לכן אמר והלבנון. ולפי שהתורה גם כן בשחקים, לכן אמר הטוב שהיא התורה. ולפי שהשכינה גם כן בשחקים, לכן אמר הארץ הטובה שהיא השכינה. ולפי שגם עוזו בשחקים, לכן אמר נ"א, 'נורא 'אלהים ממקדשיך בארץ ישראל, ששם מקום המקדש אל ישראל הוא נותן עוז. הנה על ו' דברים אלו שבשחקים התפלל משה ליכנס לארץ ישראל, שיהיה מכון לשבתך מכוון כנגד בית המקדש שלמעלה. והשיב הקב"ה צו את יהושע, אין צו אלא שכינה דאיתמר גביה ויצו שחקים ממעל, שהוא יזכה לשכינה בארץ ישראל, וחזקהו עתה בזה הדור, ואחר כך הוא ימסור לדורות הבאים. ועל זה אמר ואמצהו שיהיה לו כח למסור התורה לזקנים, וכן מזקנים לנביאים וכו' (אבות פ"א מ"א), ז"ש כי הוא יעבור על דור שלו, והוא ינחיל על דור שלאחריו בכל אשר תראה, כמו שהראה הקב"ה למשה עד סוף כל הדורות זה דור דורשיו, וכן גם כן הראה הקב"ה ליהושע, לכן אמר אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, ז"ה דייקא, ר"ל זה ספר תולדות אדם (בראשית ה א), שרצה משה שיהיה בדורו כל מה שיהיה בדורות הבאים, וכן הוא אומר (תהלים כד ו) ז"ה דור דורשיו, (שדרשו רז"ל בע"ז דף ה'.) שהראה לו כל הדורות, כי ספר של אדם הראשון יש בו י"ב תיבות כמנין ז"ה, לכן אל תוסף דבר אלי בדבר הזה, ז"ה דייקא:

אופן קיד
ידוע שחותם של הקב"ה הוא אמת (שבת נ"ה ע"א), מתחילת הבריאה הוצרך הקב"ה להשליך אמת ארצה (דניאל ח יב) וברא את עולמו, כי אמת אמר לא יברא שהוא מלא שקרים (כדאיתא במדרש רבה פרשה ח' (ב"ר פ"ח ה')), לכן הוצרך הקב"ה לחתום חותם של אמת ו' פעמים במעשה בראשית, הנה ראה משה ברוח הקודש שיבא שלמה ויבנה בית המקדש, והתפלל תפלתו ואמר שם ו' פעמים ואתה תשמע השמים, שכתב סודי רזא שו' פעמים השמים אלו שאמר שלמה, הם כנגד ו' ימי בראשית, והאריך שם בכל דבר שהוא כנגד אותו יום שנבראו במעשה בראשית. והנה בג' ימים במעשה בראשית לא נרשם בו חותם אמת, וסימנם בג"ד, דהיינו ביום ב' וביום ג' וביום ד' לא איתמר ביה ויבר"א אלהי"ם א"ת, שהוא ס"ת אמ"ת, וכתב הוא ז"ל שם הטעם על שם בגד בוגדים בגדו (ישעיה כד טז), רצה לומר מלשון בגידה שבגדו בעולם, לכן לא נרשם בבג"ד אמת. ואני אומר לפי שאותיות בג"ד, הם שקר בא"ת ב"ש, לכן אמר יעקב דאיתמר גביה תתן אמת ליעקב (מיכה ז כ), ונתן לי לחם לאכול (בראשית כח כ), שהיא לחמו של תורה, אזי יהיה לי בג"ד ללבוש, שאתקן לבוש לאותיות בג"ד שהם שק"ר, כי תורת אמת היתה בפיהו (מלאכי ב ו), וכל כוונתו של יעקב לתקן עם הלחם שהוא תורת אמת את הבג"ד. ולכן בפעם ב' וג' וד', לא אמר שלמה מכון שבתך, כי אמת הוא המכון והכסא של הקדוש ברוך הוא שהעולם עומד עליו, כמו שנאמר והוכן בחסד כסאך וישב עליו באמת (ישעיה טז ה), ולפי שבג' ימים אלו לא איתמר אמת במעשה בראשית, לכן לא אמר גם כן שלמה מכון שבתך. ולפי שבארץ ישראל איתמר עליו אמת מארץ תצמח (תהלים פה יב), לכן פתח משה ואתחנן בו', על אותו התפלה שהתפלל שלמה בעת ההיא דייקא, שאמר ו' פעמים תשמע השמים כדי שיהיה לעולם תקומה בו' ימי בראשית, התפלל עתה משה עבור יסוד אמת, לכן ההוא כתיב, שזה היתה כוונתו של משה לתקן ו' אמת, על זה אמר אתה החלות להראו"ת, בגימטריא א"ר אמ"ת, את גדלך זה חסד, אמרתי עולם חסד יבנה (תהלים פט ג), וא"ת יד"ך בגימטריא אמ"ת, שבשתי מדות אלו גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם (תהלים קיז ב), שהוצרך הקב"ה להשליך אמת ארצה, ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, שבב' אלו נבראים שמים וארץ, לכן אמר אעברה נא, מה שיתפלל שלמה בשעת בנין המקדש, נ"א נוטריקון נ"תיב אמ"ת, אתפלל אני עכשיו, ואראה אמר ו' יתירא לתקן ו' ימי בראשית, וזה דוקא בכניסתו לארץ כי שם איתמר אמת מארץ תצמח (תהילים פ״ה:י״ב), ר"ל שהוצרך הקב"ה בשעת בריאת עולם להשליך אמת ארצה, משם מארץ ישראל היא צמיחת אמת מן הארץ, לכן אראה את האר"ץ ואתקן אותה אמת, וכן גם כן הלבנון דאתמר גבייהו "אתי "מלבנון "תבואי (שיר השירים ד ח), ר"ת אמ"ת. והשיב הקב"ה רב לן, מדת אמת היא שלך שנקראת התורה על שמך תורת אמת. וגם רמז לו במילת רב לך, על עדת קרח שאמר משה אז באותו פרק רב לכם (במדבר טז ז), אז נתאמת שהם צווחין בגיהנם משה אמת ותורתו אמת (ב"ב ע"ד ע"א), לכן אל תוסף עוד. צו את יהושע על ב' מדות אילו, חזקהו על מדת חסד, אמצהו על מדת אמת, וכן כתיב כשאמת מארץ תצמח, אז צדק משמים נשקף (תהילים פ״ה:י״ב). ועל זה נתכוין משה אשר מי אל בשמים ובארץ, על צדק שהוא מן השמים, ועל אמת שהוא מן הארץ. ולכן אמר ואראה את הארץ, אזי יהיה "אמת "מארץ "תצמח, שהוא גם כן ר"ת אמ"ת, ההר הטוב הזה שהוא ירושלים לקיים קרא צדק משמים נשקף, כי ירושלים צדק ילין בה (ישעיה א כא). והשיב הקב"ה רב לך, כבר המלאכים העידו בשעת מיתת משה צדקת ה' עשה (דברים לג כא, דב"ר פי"א ט'), הרי הצדק שלך, כנגד זה אמר צו את יהושע חזקהו במדת אמת, שכן ג' פעמים חזק (שאמר הקב"ה ליהושע אחר מיתת משה, עולה מש"ה), שהוא דרגא דמשה שהוא אמ"ת, על ג' אותיות אילו שהם ראש תוך סוף של אלפ"א בית"א, לכן חותם של תורה הוא אמת, וכשנכנסו ישראל לארץ היה מספר שלהם למעלה מס' רבוא תשל"א, ר"ל אלף תש"ל, שהוא ר"ת של "שפת "אמת "תקון "לעד (משלי יב יט), שכן מספר אלף הוא משה, שדרשו עליו רז"ל (ויק"ר פ"ב א') אדם אחד מאלף מצאתי (קהלת ז כח), שזה הוא משה, ולכן כשבירך משה לישראל יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים (דברים א יא), אמרו רז"ל (ספרי דברים יא) זו משלי, שזה הוא באמת דרגא דמשה שהיה לו אלף זיוון, והיתה יניקתו מחכמה י' פעמים חכמה, כי משה היה גבוה עשר אמין (ברכות נ"ד ע"ב), שהם י' פעמים חכמה הרי תש"ל, נמצא זה החשבון של מנין ישראל שנכנסו לארץ היה הכל ממשה, כי ס' רבוא הוא משה (דב"ר פי"א י'), שעליו אמרו רז"ל (חולין דף קל"ט ע"ב) משה מן התורה מנין, שנאמר (בראשית ו ג) בשגם הוא בשר, ר"ל משה מן התורה מנין שהוא כלול מן כל ס' רבוא ישראל, והשיב בשגם הוא בשר, ר"ל בשג"ם בגימטריא מש"ה, ובשג"ם הו"א בש"ר עולה ששי"ם רבו"א), שעליו אמרו רז"ל (שהש"ר פ"א ג') אשה אחת ילדה במצרים ס' רבוא בכרס אחד, שהיתה דרגא אלף זיוון, וכלול מן י' חכמות שבעולם שנבראו בי' מאמרות (אבות פ"ה מ"א), וכולם בחכמה עשית (תהלים קד כד), הרי תש"ל. עליו אמר הקב"ה למשה רב לך, זה המספר הרב של ישראל, כמ"ש ומספר בני ישראל היו רב (שמואל א'), הוא שלך דרגא דילך, ולכן נרמז מספר של בני ישראל בפסוק שפת אמת תכון לעד (משלי י"ב), אמת הוא משה, שהוא כלול תורת אמת בכלל, שהוא חותם של כל ס' רבוא צנורות שבעולם, שהם ס' רבוא אותיות של תורה, ובר"ת של פסוק שהם תשל"א, נרמז בהם המספר שהוא למעלה מס' רבוא שהוא אלף תש"ל, כנגד מדת הצדק אמר ואמצהו בכל אשר תראה שהם אמת וצדק, כמו שמסיימין בברכת הפטרה בנביאי אמת וצדק, שכן אמ"ת וצד"ק, הוא בגימטריא כ"ח מש"ה רבינ"ו, שהוא כ"ח תרי"ג שממנו יניקת כל הנביאים עד סוף כל הדורות:

אופן קמב
הקדמה ידוע והיא ערך היקר, ג' שמות יש לחמה וללבנה מג' עולמות בריאה יצירה עשיה, בעולם הבריאה נקראו שמש וירח, בעולם היצירה נקראו חמה ולבנה, בעולם העשייה נקראו חרס סהר. ולכן שס"ה חלונות הולכת החמה ברקיע כנגד שס"ה ימי החמה, שכן ס"ת של ג' שמות שמ"ש חר"ס חמ"ה, אותיות שס"ה, זה נרמז בפסוק אדני 'שמעה ה' 'סלחה ה' 'הקשיבה (דניאל ט' יט), שהם שס"ה. והנה ידוע (ב"ב ע"ה ע"א) שמשה הוא סוד פני החמה, ורצה משה לכנוס לארץ ישראל להאיר על ישראל מאור ג' עולמות בריאה יצירה עשייה, על זה אמר בעת ההיא לאמר, קרינן ההיא וכתיב ההוא, הוא בסוד אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש (שיר השירים א' ו), שהוא נדרש לשבח ולא לגנאי, ששזפתני ב' תיבין ש"ש זפתנ"י, מלשון הלואה דאוזיפת אימא לברתא מנהא (בזוהר עמוד רע"ג), רצה לומר בינה נותנת ו' קצוות למלכות והוא השמש ממש. ועל זה אמרה השכינה בגלותא אל תחשבו שאני שחרחורת, שאינו כן, רק אימא נותנת לי בהלוואה, ומי הם הו' קצוות השמש, ז"ש ששזפתני השמש, היא השמש דהיא דרגא דשש, ובזה בני אמי דאוזיפת לי נחרו בי, בסוד ניחר גרוני (תהלים סט ד), רוממות אל בגרונם (תהלים קמט ו), שהוא חסד. ועל זה אמר משה ואתחנן, בקשתי היתה על שם של ה' שהוא שמש, שיאיר בעת ההיא דייקא שהיא השכינה, ההוא כתיב, בינה נקראת הוא ועבד הלוי הוא (במדבר יח כג), ורמז על ו' שהוא כתיב בו', על ו' קצוות דאוזיפת אימא לברתא. לכן פתח בשם אדני שהיא ברתא, ומסיים בשם של הוי"ה שהוא בנקודות אלהים שהוא אימא, ובמלת להראות, נרמז בו בהיפוך אתוון ת"לוה א"ור, והשכינה תהיה תא"ר לו"ה, שתלוה אימא אור של ו' קצוות לברתא. ובמלת ההו"א נרמזו גם כן ג' עולמות מלמטה למעלה שהוא סוד הו"א, בעשייה תמן ה' אחרונה מטרוניתא מקננא בעשייה, ו' הוא יצירה דתמן מלכא דמקננת ביצירה, א' היא בבריאה בכסא דתמן אימא עילאה מקננת בכורסייהו, הרי במלת הו"א נרמזין ג' עולמות מלמטה למעלה. וחוזר ומפרש ג' קיטרין של שמות שיש לשמש בג' עולמות, כנגד עולם הבריאה דתמן שמש אמר את גדלך, שסוד גד"ל הוא לאלהינו שהיא בינה, שכן מילוי של שם ס"ג שהוא בבריאה הוא כמנין גד"ל חסר ו' כתיב, כי שם המלוי הוא ל"ז כמנין גד"ל, זה סוד הבו גד"ל לאלהינו (דברים לב ג), על זה אמר את גדלך. את ידך החזקה הוא ביצירה דתמן חמה, ולפי ששם חמה יש לה ה' מלאכים שמנהיגים אותה ביום, נוטריקון חמ"ה "חמשה "מלאכים "המנהיגים, ולפי שמשה הוא סוד חמה, לכן כשחטאו ופגמו במשה כי זה משה האיש (שמות לב א), באו ה' "מלאכי "חבלה נוטרייקון חמה למפרע. לכן רמז משה בה' תיבין בראשי אתוון "אתה "החלות "להראות "את "עבדך, ר"ת בגימטריא גלגליא"ל שהוא השר הממונה על החמה, ולפי ששם חמה הוא ביצירה שיש לה ה' מנהיגים, לכן אמר יד"ך החזקה בדמות יד שיש לה ה' אצבעות. וכנגד עולם העשייה דתמן חרס, אמר אשר מי אל אשר יעשה כמעשיך, שהוא כנגד עולם העשייה דתמן חרס. ולכן התפלל אעבר"ה, אמר בה' יתירה, שרצה משה לתקן השכינה שהיא ה' אחרונה, ובמה יהיה תקונו, ואראה באור שלו הוא או"ר השמש וארא"ה, כי ארא"ה בגימטריא או"ר. ואמר בו' יתירה על סוד שש קצוות של שמש בג' עולמות, כנגד עשייה והארץ הטובה, לתקן שם שם של ההר עם תמונת חרס של משה. ההר הטוב הזה לקביל יצירה דתמן לבנה, שזה סוד ברוך שאמר שהוא בעולם היצירה, ויש בו פ"ז תיבות כמנין לבנ"ה שהיא ביצירה. והלבנון נגד עולם הבריאה, לתקן שם של יר"ח שהוא בגימטריא בריא"ה לתקן עם שמש. והנה סוד ג' שמות אלו שמש חמה חרס, הוא סוד אדם אחד מאלף מצאתי (קהלת ז כח), שכן ג' שמות אלו חשבונם עולים תתקס"א, וזה סוד ברי"ה בטילה בתתק"ס (ירושלמי תרומות פ"י ה"ה, יור"ד סי' ק'), וכן מילוי ברי"ה הכי הוי, והוא י"ו פעמים ס', ועם מ' יום שהיה בהר דתמן סוד תתק"ס שעות, עולים אלף וא', והוא סוד ישרא"ל קדושי"ם (שבת פ"ו ע"א), שהוא גם כן מספר אלף ואחד. נמצא שפירוש הכתוב אד"ם (יחזקאל לד לא), ישראל נקראו אדם, כמ"ש אתם קרוין אדם (יבמות ס"א.), חשבונם גם כן אלף ואחד, וכן קד"ש ישרא"ל לה' (ירמיה ב ג), שהוא גם כן אלף ואחד, כי קדושת ישראל בא אליהם מן מש"ה רבינו, כמ"ש ע"ם קד"ש את"ה (דברים יד ב), ס"ת מש"ה, שיניקתו ממילואי ריבוע אלהי"ם, כמ"ש בכנפי יונה חלק ד' על פסוק (ישעיה סד ד) פגעת את שש, עיין שם. וזה סוד משה עלה אל האלהים (שמות יט ג), ר"ל שיניקת משה הוא פני חמה, שיש לו ג' שמות שמש חמה חרס, שהם עולים למספר ריבוע אלהים. והשיב הקב"ה רב לך, גדולתו של משה היא יותר מן מטטרון שר הפנים, שהוא עולה לחשבון אלף חסר חד, ועליו קאמר אם יש לך מלאך מליץ אחד מני אל"ף (איוב לג כג), שהוא מטטרו"ן שר הפנים שעולה אלף מני אחד, ר"ל אחד חסר מן אלף, והוא ש"ר צבאו"ת. אבל משה בג' שמות אלו עם המ' יום שזכה בהם לבינה הנקראת מ"ם, הוא עולה אחד על אלף, לכן אל תוסף דבר, אבל צו את יהושע שצורתו היא בעולם העשייה דתמן סנדלפו"ן, וחזקה"ו ואמצה"ו בגימטריא סנדלפו"ן, ולכן נקבר יהושע בתמנת חר"ס דייקא (שופטים ב ט), שהוא צורת חר"ס, על שם ס' "רבוא "חלונות שיש בחמה, נוטרייקון ח"רס, ואמר וחזקהו כנגד שם של שמש, ואמצהו כנגד שם של חמה: