קבלה על שמות 1:12: זוהר ופרשנות מיסטית

ד"א את כל אשר עשה אלהים למשה, כד אתרמי לנהרא, וכד שזיב ליה מחרבא דפרעה. ולישראל עמו, דכתיב, וישמע אלהים את נאקתם. וכתיב וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

אתא לבן בקדמיתא, ובעא לאעקרא ליה ליעקב בלחודוי מעלמא, אתא קב״ה ואגין עליה, דכתיב השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע. אתא פרעה ובעא לשיצאה לון מעלמא, אתא קב״ה ואגין עלייהו, דכתיב וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. אתא המן ובעא לשיצאה לון, אתא קב״ה ואגין עלייהו, ואתיב כלא על רישיה. וכן בכל דרא ודרא, קב״ה אגין עלייהו דישראל תדיר.

דְּאִלּוּ יֵיתוֹן כָּל עַמִּין דְּעָלְמָא, לָא יָכְלִין לְשֵׁיצָאָה לְכוֹן מֵעָלְמָא. אָתָא לָבָן בְּקַדְמִיתָא, וּבָעָא לְאַעַקְרָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב בִּלְחוֹדוֹי מֵעָלְמָא, אָתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאָגֵין עֲלֵיהּ. דִּכְתִיב, (בראשית ל״א:כ״ד) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטוֹב עַד רָע. אָתָא פַּרְעֹה, וּבָעָא לְשֵׁיצָאָה לוֹן מֵעָלְמָא, אָתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָגֵין עֲלֵיהוֹן, דִּכְתִיב, (שמות א׳:י״ב) וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ וְגו'. אָתָא הָמָן וּבָעָא לְשֵׁיצָאָה לוֹן מֵעָלְמָא, אָתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַאֲתֵיב כּוֹלָא עַל רֵישֵׁיהּ. וְכֵן בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָגֵין עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל תָּדִיר.