קבלה על שמות 12:9

לבתר דיינין ליה בנורא, בגין דכתיב פסילי אלהיהם תשרפון באש. אמר קב״ה, אל תאכלו ממנו נא, דלא יימרון בתיאובתא דדחלא אכלין ליה, אלא אתקינו ליה צלי ולא מבושל, דאילו מבושל, יהא טמיר, ולא יחמון ליה. אלא תקינו ליה מוקדא בנורא, דריחיה נודף.

תא חזי, במצרים, בההוא סטרא דלהון כתיב, אל תאכלו ממנו נא וגו'. צלי אש, בגין דיסלק ריחו נודף. ראשו על כרעיו, לתברא ליה ולאכפייא ליה, וכדין כל אינון דאתיין מסטריה לא שלטי. כגוונא דא פרה אדומה תמימה וגו', בגין לאכפייא כל אינון סטרי מסאבא, דלא ישלטון.

אמר רבי אלעזר, אלוה של מצרים שה היה, וצוה הקב"ה לעשות בו שפטים, לשרוף אותו באש, כמה דאת אמר, פסילי אלהיהם תשרפון באש. כדי שיהא ריחו נודף. ועוד, ראשו על כרעיו ועל קרבו. ועוד, שעצמותיו מושלכים בשוק. וזאת היתה למצרים קשה מכולן, הדא הוא דכתיב, שפטים.