Quotation_auto על שמות 12:9

אל תאכלו ממנו נא אין נא אלא חי, ובשל מבושל לחייב על החי ועל המבושל, או אינו אלא לחייב על החי ועל המבושל ביותר, תלמוד לומר כי אם צלי אש והא מה תלמוד לומר ובשל מבושל לחייב על החי ועל המבושל, במים אין לי אלא במים שאר כל המשקין מנין רבי ישמעאל אומר קל וחומר הוא ומה אם מים שאין מפיגין טעמן הרי הן אסורין בבשול שאר כל המשקין שמפיגין טעמן אינו דין שיהו אסורין בבשול, רבי עקיבא אומר אין לי אלא מים שאר כל משקין מנין תלמוד לומר ובשל מבושל להביא שאר משקין, רבי אומר אני אקרא אל תאכלו ממנו נא כי אם צלי אש מה תלמוד לומר ובשל מבושל, שיכול אין לי אלא בשעה שהוא באכול צלי שהוא בבל תאכל נא ומבושל, מבעוד יום מנין תלמוד לומר ובשל לחייב עליו מבעוד יום מבושל להביא שאר משקין ובשל אין בשל אלא צלי שנאמר ובשלת ואכלת, ואומר ויבשלו (את הדם) [הפסח באש] מכאן היה ר' יאשיה אומר הנודר מן המבושל אסור בצלי, כי אם צלי אש למה נאמר היתי אומר הראוי לבשל יבשל הראוי לצלות יצלה תלמוד לומר כי אם צלי אש, ראשו על כרעיו תוך ובר דברי רבי אלעזר רבי עקיבא אומר מקולס :

תנו רבנן במים אין לי אלא במים שאר משקין מנין אמרת קל וחומר וכו', רבי אומר אין לי אלא במים שאר משקין מנין תלמוד לומר ובשל מבושל מכל מקום, מאי בינייהו איכא בינייהו צלי קדר, ותנא קמא האי בשל מבושל מאי עביד ליה, מבעיא ליה לכדתניא בשלו ואחר כך צלאו צלאו ואחר כך בשלו חייב, בשלמא בשלו ואחר כך צלאו דהא בשליה, אלא צלאו ואחר כך בשלו צלי אש הוא, אמר קרא ובשל מבושל מכל מקום, יכול צלאו כל צרכו יהא חייב תלמוד לומר אל תאכלו ממנו נא ובשל וגו', נא ובשל מבושל אמרתי לך ולא שצלאו כל צרכו, היכי דמי דשויא חרוכא, יכול יהא מותר תלמוד לומר כי אם צלי אש, מאי נא כדאמרי אינשי אברנים, המבשל בשבת בחמי טבריא פטור דלאו תולדת האש הוא, פסח שבשלו בחמי טבריא חייב משום דאינו צלי אש, אמר רבא אכל נא לוקה שתים אכל מבושל לוקה שתים, נא מבושל לוקה שלש, אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות, איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהא לקי, ואיכא דאמרי חד נמי לא לילקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה, אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש מה תלמוד לומר כי אם צלי אש, לומר לך בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא, בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא, רבי אומר אקרא אני בשל מה תלמוד לומר מבושל, שיכול אין לי אלא שבשלו משחשכה בשלו מבעוד יום מנין, תלמוד לומר מבושל מכל מקום, והא האי ובשל מבושל הא אפיקתיה לצלי קדר, אם כן לימא קרא או בשל בשל או מבושל מבושל מאי בשל מבושל שמע מינה תרתי, תנו רבנן אכל כזית צלי מבעוד יום כזית נא משחשכה חייב כרת, קתני צלי דומיא דנא מה נא בלאו אף צלי בלאו, בשלמא נא דכתיב אל תאכלו ממנו נא, אלא צלי מנלן דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה אין ביום לא, האי לאו הבא מכלל עשה עשה הוא, אמר רב חסדא רבי יהודה היא דתניא ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אותו, אותו אתה מתפיס לבדק הבית ואי אתה מתפיס תמימים לבדק הבית, מכאן אמרו כל המתפיס תמימים לבדק הבית עובר בעשה, אין לי אלא בעשה בלא תעשה מנין תלמוד לומר וידבר ה' אל משה לאמר לימד על כל הפרשה כולה שהיא בלא תעשה דברי רבי יהודה וכו':