מדרש על שמות 12:9

אַתָּה אָמַרְתָּ לָהֶן יֻקַּח, אֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ מִצְוַת פֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה (שמות יב, ג). אַתָּה אָמַרְתָּ לָהֶן נָא, אֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ מִצְוַת פֶּסַח, אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא (שמות יב, ט). אַתָּה אָמַרְתָּ מְעַט, אֲנִי אֲגָרֵשׁ אֶת שׂוֹנְאֵיהֶן מְעַט מְעַט, שֶׁנֶּאֱמַר: מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ (שמות כג, ל). אַתָּה אָמַרְתָּ מַיִם, אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם בְּאֵר מַיִם בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲלִי בְאֵר (במדבר כא, יז). אַתָּה אָמַרְתָּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, אֲנִי אֶרְחָצֵם מִכָּל טֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן (ישעיה ד, ד). אַתָּה אָמַרְתָּ וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם מִצְוַת סֻכָּה, דִּכְתִיב: צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדָס וְגוֹ' (נחמיה ח, טו). אַתָּה אָמַרְתָּ וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, אֲנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם (שמות טז, ד). אַתָּה לָקַחְתָּ חֶמְאָה וְחָלָב, אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן (דברים לב, יד).

[יט] אל תאכלו ממנו נא (שמות יב:ט), לא תבעונה מהבהבה. ובשל מבושל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו (שם), הוא ודוכסייה ואיפרכייה ואיסטרטלטיה, הונך ועוזבוניך מערבך מלחיך וחובליך מחזיקי בדקך ועורבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך וכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך (יחזקאל כז:כז). א"ר שמואל בר' יצחק אפי' אותן שהן מקהלי ובאו ונידבקו בקהלך אף הם יפלו בלב ימים ביום מפלתך. וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים וגו' (שמות יב:יא), א"ר שמואל בר נחמן לפי שבעולם הזה ואכלתם אתו בחפזון (שם), אבל לעתיד לבא מה כת', כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם י"י ומאספכם אלהי ישראל (ישעיה נב:יב).

אל תאכלו ממנו נא. פסח של מצרים אין אתה אוכל, פסח של דירות אתה אוכל: