Musar על שמות 2:4

ועוד גרסי' בב"ר ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם. תפשו אומנות האבות בידם שהיא התפלה. באברהם כתי' (בראשית יג, ד) ויקרא שם אברם בשם ה'. ביצחק אבינו ע"ה כתי' (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה. ביעקב אבינו ע"ה כתיב (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וגו', ואומר אל תיראי תולעת יעקב וגו'. למה נמשלו ישראל לתולעת, מה תולעת זו אינה מכה את הארזים אלא בפיה, והיא רכה ומכה את הקשה, כך אין להם לישראל אלא תפלה. בפיהם הם נוצחים לאומות שהן קשים כארזים, שנא' (עמוס ב, ט) ואנכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גובהו וגו'. ד"א מה תולעת זו מוציאה מפיה המשי לעשות ממנו בגדי יקר, בגדי מלכות, כך ישראל בפיהם מתפללין ומשבחין וממליכין להב"ה. ד"א התיצבו וראו את ישועות ה', אמר להם היום תשרה עליכם רוח הקדש, שאין יציבה בכל מקום אלא רוח הקדש, שנא' (עמוס ט, א) ראיתי את ה' נצב על המזבח וגו', וכתיב (שמואל א ג, י) ויבא ה' ויתיצב, וכתי' (דברים לא, יד) קרא אל יהושע והתיצבו, וכתי' (שמות ב, ד) ותתצב אחותו. למה היו ישראל דומין באותה שעה, ליונה שברחה מפני הנץ, נכנסה לנקיק הסלע והיה שם נחש נושך, תכנס לפנים הרי כאן נחש, תצא לחוץ הרי כאן נץ. כך היו ישראל באותה שעה, הים סוער ושונא רודף ומדבר משני צדדין, מיד נתנו עיניהם בתפלה. ועליהם מפורש בקבלה, יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני נא את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה. ד"א כי קולך ערב בתורה ומראך נאוה בתלמוד. ד"א כי קולך ערב בתפלה ומראך נאוה במעשים טובים. ד"א התיצבו וראו נא את ישועת ה'. אמרו אימתי, אמ' להם למחר. אמרו לו רבינו משה אין בנו כח לסבול. התפלל משה באותה שעה, והראה להם הב"ה תורמיות של מלאכי השרת עומדין לפניהם כעצין, שנא' (מלכים ב ו, טו) וישכם משרת איש האלהים לקום וירא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדוני מה נעשה, ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אתם, ויתפלל אלישע ויאמר ה' פקח את עיניו ויראה ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב איש סביבות אלישע. כך התפלל משה רבינו ע"ה והראה הב"ה לישראל תורמיות של מלאכי השרת עומדין לפניהם. פי' תורמיות גדודים.