קבלה על שמות 20:8

[א] ואת שבתותי תשמורו, שקיל דא לדא, וכלא כחדא אתקלו במתקלא חד. דכתיב ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם, וכתיב זכור את יום השבת לקדשו. אלא חד לאבא, וחד לאימא.
[ב] כתיב הכא איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו. וכתיב התם את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו. מהו מקדשי. כמשמעו. תו מקדשי אלין אינון דמקדשי גרמייהו בההיא שעתא. כגוונא דא, וממקדשי תחלו. אל תקרי ממקדשי, אלא ממקודשי. מה להלן ממקודשי, אף כאן ממקודשי, דאינון אבא ואימא.

עאלת את ז, אמרה ליה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי נטרין בניך שבת, דכתיב זכור את יום השבת לקדשו. אמר לה: לא אברי בך עלמא, דאנת אית בך קרבא, וחרבא דשננא, ורומחא דקרבא, כגוונא דנון, מיד נפקת מקמיה.

זכור את יום השבת לקדשו, ברזא דברית, דהוא יסוד, דאחיד ביה יוסף וע״ד אקרי שבת, דהא יוסף כל אקרי. שבת נמי כל. דכל ענוגא ותפנוקא נפיק מניה, לקיימא עלמין כלהון. ועל דא שבתא כללה עשהולא תעשה. בגין דיוסף נמי בוכרא דנטיל ב׳ חולקין.