פירוש על שמות 20:8

זכור את יום השבת לקדשו נשים חייבות בק"ה ד"ת ואי יצאה אם מוציאה אנשים ספק דכל המצות אם יצא מוציא מטעם ערכות ונשים ספק אי שייך בהו ערבות ופריי לא"ח ה"ש כתבנו מזה. ותוספת שבת ד"ת לדידן ונשים אי מצוות על תו"ש מ"ה משמע ביוה"כ נמי מצוות על תוספת יוה"כ מהא דביצה כפי דאכלן ושתיין עד סמוך לחשיכה כו' כ"ש תו"ש דהוה ד"ת לנשים והטעם דמשים סייג שלא יגע בקודש גופא הוסיפה מחול על הקודש אין חילוק אף נשים חייבות. ועיין פ' בא לעבור אעשה בידים י"ל מ"ע שהז"ג כמי חייבות ובתוס' קידושין ל"ג משמע דנשים אין מצוות אעשה די"ט אף דהוה לעבור בקום ועשה. ובריש יבמות שחוט לי בשל לי הקשו התוס' דהוקשה כבודם ומה"ט בבא מציעא ה"א אף עשה ול"ת ובהא דשבת גופא י"ל באומר לבתו כן דלית עשה גבה ומיהו מהא דנשים פטורת מסוכה י"ל הוה שוא"ת דאכילה חוץ לסוכה אין איסור כ"א שמבטל מ"ע דסוכה דומיא דציצית דלא אסרה תורה לילך בלא ציצית בבגד ד' כנפות כ"א שצריך לעשות ציצית עא"ח י"ג ומה"ט קטן מותר להאכיל חוץ לסוכה אע"ח שמ"ג. ועא"ח תר"ח וביצה ל"ט נשים מצווין על תוספת יוה"כ מנלן ואם נאמר דלעבור בקום ועשה חייבות דליכא למילף מתפילין הוה א"ש וכבר כתבנו די"ל זיל בתר טעמא תוספת סייג הוא וה"ה לנשים. והנה חצי שיעור יליף מכל חלב אז הלמ"מ ובחמץ בפסח או ביוה"כ מנלן דנשים מוזהרים על ח"ש דל"ת שהז"ג נפקא מדר"י אמר רב בקדושין וישמות פ"ד עונשין הא ח"ש דהוה רק איסור תורה מנלן אבל זיל בתר טעמא דחזי לאיצטרופי ה"ה נשים. ולפ"ז אין הפרש בין זכר לנקיבה ואם נתערב ויש ספק חצי זית חמץ אי מצה אף לנשים אסור והחשוד לאכל ח"ש ביוה"כ אין חילוק בין זכר לנקיבה וחשודים לקל ממנו עי"ד קי"ט. ול"ת שלא הז"ג אף דאין לוקין עליה נשים מצוות בלא דר"י אמר רב מדמ"ע שלא הז"ג נמי נשי מצוות ועיין פני יהושע קידושין.

זכור את היום הזה. זה ציווי לדורות כתוב כאן זכור, וכתיב בשבת זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ ח), מה כאן בעיצומו של יום, אף להלן בעיצומו של יום. מיכן אמרו בשבת ניתנה תורה לישראל, כך מפורש במס' שבת בפרק ר׳ עקיבא.