תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Quotation_auto על שמות 20:8

ילקוט שמעוני על התורה

דבר אחר שאינו נדחה.יום טוב נדחה יום הכפורים נדחה. שבת אינו נדחה אמרה שבת לפני הקב"ה רבונו של עולם לכל יש בן זוג ולי אין בן זוג א"ל הקב"ה ישראל יהיה בן זוגך וכיון שעמדו ישראל על הר סיני א"ל הקב"ה הוו זכורים לאותו דבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך שנאמר זכור את יום השבת לקדשו. שלש בריות ברא הקב"ה בכל יום. בראשון ברא שמים וארץ ואורה. בשני ברא גיהנם ורקיע ומלאכים. בשלישי ברא אילנות ודשאים וגן עדן. ברביעי ברא חמה ולבנה ומזלות. בחמישי עופות ודגים ולויתן. בששי אדם וחוה ורמש. ר' פנחס אומר בראשית ברא אדם וחוה ורמש ובהמה וחיה ומריאים. אשר ברא אלקים ועשה אין כתיב כאן אלא לעשות מה שהיה עתיד לבראות בז' הקדים וברא אותו בששי. כי בו שבת מכל מלאכתו ממלאכת עולמו שבת ממלאכת הצדיקים והרשעים לא שבת אלא פועל עם אלו ופועל עם אלו מראה לאלו מעין דגמטרין שלהן ומראה לאלו מעין דגמטרין שלהן. ומנין שפורענות של רשעים נקראת מלאכה שנאמר פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא. ומנין שמתן שכרן של צדיקים נקראת מלאכה שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך. ,.,:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

ויקח משה את עצמות יוסף משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול הימנו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו. תנו רבנן בוא וראה כמה חביבות מצוות על משה רבינו שכל ישראל נתעסקו בבזה והוא נתעסק במצות שנאמר חכם לב יקח מצוות. ומנין היה יודע משה היכן יוסף קבור. אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור הלך משה אצלה אמר לה כלום את יודעת היכן יוסף קבור. אמרה לו ארון של מתכת עשו לו מצריים ושקעוהו בנהר נילוס כדי שיתברכו מימיו. הלך משה ועמד על שפת נילוס אמר לו יוסף יוסף הגיע העת שנשבע הקב"ה שגואל את ישראל והגיעה השבועה שהשבעת את ישראל, אם אתה מראה את עצמך מוטב ואם לאו הרי אנו נקיים משבועה. מיד צף ארונו של יוסף ואל תתמה שהרי כתיב ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר וגו' אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל. והרי דברים קל וחומר ומה אלישע תלמידו של אליהו ואליהו תלמידו של משה צף מפניו. מפני משה רבינו על אחת כמה וכמה. רבי נתן אומר בקברניט של מלכים היה קבור הלך משה ועמד שם ואמר יוסף יוסף וכו' מיד נזדעזע ארונו של יוסף נטלו משה והביאו אצלו. קשו קראי אהדדי כתיב ויקח משה את עצמות יוסף וכתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל (כתוב ברמז קמ"ה). אמר רב יהודה אמר רב מפני מה נקרא יוסף בחייו עצמות מפני שלא מיחה בכבוד אביו דאמרו לו עבדך עבדך ולא קאמר להו מידי. מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב"ה שנאמר ויקבור אתו בגי. ולא על משה בלבד אמרו אלא על הצדיקים כולן שנאמר והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך. שלשה מחנות הם תני טמא מת מותר ליכנס למחנה לויה. ולא טמא מת בלבד אלא אפילו מת עצמו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחיצתו. עמד לו על נילוס הנהר ואמר יוסף יוסף הגיעה השעה שהקב"ה גואל את בניו השכינה מעכבת לך וישראל מעוכבין לך וענני כבוד מעוכבים לך אם מודיע אתה את עצמך הרי יפה וכו'. ויש אומרים נטל חרס וכתב עליו שם המפורש והשליך ליאור מיד צף ועלה ארונו של יוסף. והוון תמן תרין כלבים דחרשין שרון נבחין במשה. אמר משה איתון [חמון] כלבין קושטא לא נבחין וכלביא דשקרא ודחרשין נבחין. אמר רבי כלבא מלחית בלישניה ברם הכא ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו ללמדך שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו. מרים המתינה למשה שעה אחת (כתוב ברמז קס"ד). ולא עוד אלא שעם יעקב עלו עבדי פרעה וזקני ביתו ועם יוסף עלו הארון והשכינה והכהנים והלוים וישראל ושבעה ענני כבוד. ולא עוד אלא שהיה ארונו של יוסף מהלך עם ארון חי העולם והיו אומות העולם אומרים להם מה טיבן של שני ארונות הללו והן אומרים זה ארונו של מת וזה ארונו של חי העולמים. והיו אומרים להן אומות העולם מה טיבו של מת מהלך עם ארון חי עולמים. והן אומרים המונח בארון זה קיים מה שכתוב בזה. בזה כתיב אנכי ה' אלקיך וביוסף כתיב התחת אלקים אנכי. בזה כתיב לא יהיה לך אלקים אחרים וביוסף כתיב את האלקים אני ירא. בזה כתיב לא תשא וביוסף כתיב חי פרעה אם תצאו. בזה כתיב זכור את יום השבת וביוסף כתיב וטבוח טבח והכן. ואין הכן אלא שבת שנאמר והיה ביום הששי והכינו. בזה כתיב כבד את אביך וביוסף כתיב ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רועים בשכם וגו'. בזה כתיב לא תרצח לא רצח לפוטיפרע. בזה כתיב לא תגנוב לא גנב כענין שנאמר וילקט יוסף את כל הכסף וגו'. בזה כתיב לא תנאף לא נאף עם אשתו של פוטיפרע. בזה כתיב לא תחמוד לא חמד אשתו של פוטיפרע. בזה כתיב לא תענה והרי דברים קל וחומר ומה דברים של אמת לא הגיד קל וחומר של שקר. בזה כתיב לא תשנא את אחיך בלבבך וכתיב וינחם אותם וידבר על לבם. בזה לא תקום ולא תטור וכתיב ואתם חשבתם עלי רעה. בזה וחי אחיך עמך וכתיב ויכלכל יוסף את אחיו. כי השבע השביע השביען שישביעו לבניהן. רבי נתן אומר מפני מה השביע את אחיו ולא השביע את בניו. אמר אם משביע אני את בני אין מצריים מניחין אותן. ואם אומרים להם אבינו העלה את אביו אומרים להם אביכם מלך היה לפיכך השביע את אחיו ולא השביע את בניו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

תנו רבנן בששה בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל, רבי יוסי אומר בשבעה בו. אמר רבא דכולי עלמא בראש חדש אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה מה להלן ראש חדש אף כאן ראש חדש. ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה כתיב הכא זכור את יום השבת וכתיב התם זכור את היום הזה אשר יצאתם מצרים מה להלן בעצומו של יום אף כאן בעצומו של יום. כי פליגי בקביעא דירחא רבי יוסי סבר בחד בשבא איקבע ירחא בחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא. בתרי בשבא אמר להו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. בתלתא אמר להו מצוה הגבלה. בארבעה עבוד פרישה. ומשה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד [בהשכמה עלה] דכתיב וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני ובהשכמה ירד דכתיב לך רד ועלית מקיש ירידה לעליה מה עליה בהשכמה אף ירידה בהשכמה. ורבנן סברי בתרי בשבא איקבע ירחא בתרי בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא. בתלתא אמר להו ואתם תהיו לי. בארבעה אמר להו מצות הגבלה. בחמשה עבוד פרישה. מיתיבי וקדשתם היום ומחר קשיא לרבי יוסי, אמר לך רבי יוסי יום אחד הוסיף משה מדעתו. דתניא שלושה דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה על ידו הוסיף יום אחד מדעתו מאי דרש, היום ומחר היום כמחר מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה דהאידנא נפקא ליה שמע מינה תרי יומי לבר מהאידנא. ומנין שהסכים הקב"ה על ידו דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא. פירש מן האשה מאי דרש אמר ומה ישראל שלא דברה עמהן שכינה אלא שעה אחת קבע להם זמן היו נכונים לשלשת ימים, אני שכל שעה ושעה שכינה מדברת עמי על אחת כמה וכמה. ומנלן שהסכים הקב"ה על ידו דכתיב לך אמור להם שובו לכם לאהליכם וכתיב בתריה ואתה פה עמוד עמדי. שבר את הלוחות מאי דרש אמר ומה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה כאן וישראל עשו העגל על אחת כמה וכמה. ומנלן דהסכים הקב"ה על ידו דכתיב אשר שברת יישר כחך ששברת. תא שמע והיו נכונים ליום השלישי. קשיא לרבי יוסי. הא אמרינן יום אחד הוסיף משה מדעתו. תא שמע שלישי שלישי בחדש ושלישי בשבת, קשיא לרבנן, אמרי לך רבנן הא מני רבי יוסי היא. שלישי שלישי למאי, לכדתניא וישב משה את דברי העם אל ה' וכתיב ויגד משה את דברי העם אל ה' מה אמר לו הקב"ה למשה ומה אמר להם משה לישראל ומה אמרו ישראל למשה ומה השיב משה לפני הגבורה זו מצות הגבלה דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר בתחלה פירש עונשה דכתיב וישב משה דברים שמשבבין דעתו של אדם ולבסוף פירש מתן שכרה דכתיב ויגד משה דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה. ואיכא דאמרי בתחלה פירש מתן שכרה דכתיב וישב משה דברים שמשיבין דעתו של אדם ולבסוף פירש עונשה דכתיב ויגד, דברים שקשין לאדם כגידין. תא שמע ששי ששי בחדש ששי בשבת כו'. ששי למאי רבא אמר לחנייתן. רב אחא בר יעקב אמר למסען. וקמיפלגי בשבת דמרה דכתיב בדברות אחרונות שמור את יום השבת כאשר צוך במרה דכתיב ביה שם שם לו חק ומשפט. מר סבר בראש חדש חנו וששי לחנייתן הוא ששי בחדש הוא ששי בשבת דאתחומין נמי אפקוד, ומר סבר אף למסען דיום שבאו לסיני נסעו מרפידים דאשבת אפקוד אתחומין לא אפקוד. ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן כי אתא רב אחא בר רב אדא אמר במערבא פסקי לה להאי קרא לתלתא פסוקי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ילקוט שמעוני על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ילקוט שמעוני על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא