מדרש על בראשית 2:22

וירא אליו ה' וגו' (בראשית יח א). ילמדנו רבינו, כמה ברכות מתפלל אדם בכל יום, כך שנו רבותינו, צריך אדם שיתפלל שמונה עשרה, ולמה י"ח, כנגד י"ח אזכרות שכתיב בהבו לה' בני אלים (תהלים כט). משיבין לר' לוי והא בבבל אומרים י"ט, אמר להם אף הוא מן האזכרות, שנאמר אל הכבוד הרעים (שם שם ג). אמר ר' סימון כנגד י"ח חוליות שבשדרה, שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן, שנאמר כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך (שם לה י), אמר הקב"ה הוו זהירין בתפלה שאין לך מדה יפה הימנה, ואפילו אן אדם כדי לענות, חסד אני אעשה עמו, שכל דרכי חסד. אמר ר' שמלאי מבקש אתה לידע שכל דרכיו של הקב"ה חסד, בראשה של תורה קישט את הכלה, שנאמר ויבן ה' אלהים את הצלע (בראשית ב כב), ובסופה חסד שקיבר את המת, שנאמר ויקבר אותו בגיא (דברים לד ו), ובאמצעה ביקר את החולה, שנאמר וירא אליו ה'. כיון שמל אברהם בא הקב"ה ופמליא שלו לבקרו (שנאמר) [מנין ממה שקראו בענין] וירא אליו.

וירא אליו ה'. אתה מוצא בתורה תחלתה חסד ואמצעיתה חסד וסופה חסד. תחלתה חסד שקישט הקב"ה את חוה והביאה אל האדם, שנא' ויבן ה' אלהים את הצלע (בראשית ב כב), שכן קוראין בכרכי הים לקלעייתא בנייתא. [ובסופה חסד שקיבר את המת, שנאמר ויקבר אותו בגי (דברים לד ו)] באמצעיתא חסד ביקר את החולה, שנאמר וירא אליו ה', לפי שאברהם היה חולה מן המילה, לכך נראה אליו הקב"ה, ויום שלישי היה שהיה אברהם כואב מאד:

אָמַר רַבִּי שַׂמְלַאי: תֵּדַע שֶׁכָּל דְּרָכָיו חֶסֶד, שֶׁהֲרֵי בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה קִשֵּׁט אֶת הַכַּלָּה, דִּכְתִיב וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע וְגוֹ' (בראשית ב, כב), שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לַכַּלָּה בּוֹנָה. וּבְסוֹפָהּ, קָבַר אֶת הַמֵּת, וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי (דברים לד, ו). וּבְאֶמְצָעִיתָהּ, בִּקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. כֵּיוָן שֶׁמָּל אַבְרָהָם, בָּא הוּא וּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ וּבִקְּרוֹ, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן וַיֵּרָא אֵלָיו ה'.