מדרש תנחומא
וּמָה רָאוּ נָשִׁים לְהִצְטַוּוֹת עַל שָׁלֹשׁ מִצְוֹת הָאֵלּוּ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם הָרִאשׁוֹן תְּחִלַּת בְּרִיּוֹתַי הָיָה וְנִצְטַוָּה עַל עֵץ הַדַּעַת. וּכְתִיב בְּחַוָּה, וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה וְגוֹ' וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל (בראשית ג, ו), וְגָרְמָה לוֹ מִיתָה וְשָׁפְכָה אֶת דָּמוֹ. וּכְתִיב בַּתּוֹרָה, שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ (בראשית ט, ו). תִּשְׁפֹּךְ דָּמָהּ וְתִשְׁמֹר נִדָּתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּפֵּר לָהּ עַל דַּם הָאָדָם שֶׁשָּׁפְכָה.
תנחומא בובר
[וירא אליו]. זש"ה כה אמר ה' השמים כסאי וגו' ואת כל אלה ידי עשתה וגו' (ישעיה סו א ב), מי הוא חרד על דברו של הקב"ה זה אברהם וירא אליו ה' וגו'. מה כתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי (שם שם), ואם רצונך לידע שעל אברהם הכתוב מדבר, ראה מה כתיב שוחט השור (שם ג), זה אברהם, ואל הבקר רץ אברהם וגו' (בראשית יח ז), מכה איש (ישעיה שם), שהרג את נמרוד, הוא נמרוד הוא אמרפל, זובח השה (שם), אימתי כיון שהקריב את יצחק בנו, שנאמר אלהים יראה לו השה [לעולה] בני (בראשית כב ח).
אסתר רבה
דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים. מָה רָאָה הַכָּתוּב לְפַרְסֵם סְעוּדָתָהּ שֶׁל וַשְׁתִּי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר כָּל כָּךְ לָמָּה, לְהוֹדִיעֲךָ לְאֵיזוֹ שַׁלְוָה אֶסְתֵּר נִכְנֶסֶת. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אִם כָּךְ לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה. אֵין גַּם אֶלָּא רִבּוּי, מַה זֶּה בְּשִׁשָּׁה נִסִּין, אַף זוֹ בְּשִׁשָּׁה נִסִּין. מַה זֶּה בְּמִינֵי יְצִיאוֹת, אַף זוֹ בְּמִינֵי יְצִיאוֹת. מַה זֶּה בִּסְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף זוֹ בִּסְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מַה זֶּה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף זוֹ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר כַּהֲדָא צַרְצְרָא דְּמִתְגַּלְגְּלָא בְּדִילָהּ וּדְלָא דִילָהּ. דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, גַּם, וְגַם. הִגִּיעַ מַשְׁתּוֹתָא שֶׁל וַשְׁתִּי, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִגָּמֵם, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִבָּצֵר. הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִדָּרֵךְ. רַבִּי הוּנָא אָמַר הִגִּיעַ עֵת זְמַנָּהּ לִמְמָת, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג, ו): וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ וגו'.