מדרש על בראשית 49:2: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

דָּבָר אַחֵר, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרִיאַת שְׁמַע, מִשָּׁעָה שֶׁנָּטָה יַעֲקֹב לְמִיתָה קָרָא לְכָל הַשְּׁבָטִים וְאָמַר לָהֶן שֶׁמָּא מִשֶּׁאֲנִי נִפְטַר מִן הָעוֹלָם אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לֵאלוֹהַּ אַחֵר, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (בראשית מט, ב): הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וגו', מַהוּ (בראשית מט, ב): וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם, אָמַר לָהֶן, אֵל יִשְׂרָאֵל, אֲבִיכֶם הוּא. אָמְרוּ לוֹ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, וְהוּא אוֹמֵר בִּלְחִישָׁה בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אָמַר רַבִּי לֵוִי וּמַה יִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים עַכְשָׁו, שְׁמַע אָבִינוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁצִּוִּיתָנוּ נוֹהֵג בָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.

לָמָּה אָמַר הֵאָסְפוּ הִקָּבְצוּ, הוֹדִיעָם שֶׁהֵן גּוֹלִין שְׁתֵּי פְעָמִים. מִשֶּׁמִּנָּה מֵהֶן זְקֵנִים, הִתְחִיל מוֹכִיחָן, רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה. וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה, זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת קוֹרִין שְׁמַע. כֵּיצַד, כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר, אַבְרָהָם אָבִי הוֹלִיד יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, יִצְחָק אָבִי הוֹלִיד אוֹתִי וְעֵשָׂו, שֶׁמָּא אֲנִי יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסֹלֶת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָךְ, אָמְרוּ כֻלָּן בְּפֶה אֶחָד, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד (דברים ו, ד). הָדָא הוּא דִכְתִיב, וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם.

הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב (בראשית מט, ב), רַבִּי בֶּרֶכְיָה זִמְנִין אֲמַר לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא וְזִמְנִין אֲמַר לָהּ בְּשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן, מִכָּאן שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין וְיָרַד מַלְאָךְ וְכִנְסָן. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מִכָּאן שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין וְכִנְסָן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. (בראשית מט, ב): וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי פִּינְחָס, רַבִּי יוּדָן אָמַר שִׁמְעוּ לְאֵל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. וְרַבִּי פִּינְחָס אָמַר אֵל הוּא יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם, מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת, אַף אֲבִיכֶם בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַלֵּק עוֹלָמוֹת, אַף אֲבִיכֶם מְחַלֵּק עוֹלָמוֹת. אֶלְעָזָר בֶּן אֲחוּי אָמַר מִכָּאן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרִיאַת שְׁמַע, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִפְטַר מִן הָעוֹלָם קָרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו אָמַר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵל יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲבִיכֶם, שֶׁמָּא יֵשׁ בִּלְבַבְכֶם מַחְלֹקֶת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרוּ לוֹ (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ מַחְלֹקֶת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ מַחְלֹקֶת, אֶלָּא (דברים ו, ד): ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, אַף הוּא פֵּרַשׁ בִּשְׂפָתָיו וְאָמַר: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכותוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל הֲדָא הוּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מִמְּעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁצֶּוִּיתָנוּ עֲדַיִן הוּא נוֹהֵג בָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.