מדרש על ירמיהו 2:35

[וירד יהודה]. זש"ה כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי (ישעיה נה ח). משל למלך בשר ודם שהוא יושב ודן לאדם והדיין אומר לו אמור אם הרגת אם לא הרגת, אם אומר לו הרגתי הדיין הורגו, ואם לא הודה אינו הורגו, אבל הקב"ה אינו כן, מי שמודה הקב"ה מרחם עליו, שנאמר ומודה ועוזב ירוחם (משלי כח יג), ר' שמעון בן חלפתא אומר, אמר הקב"ה לירושלים על מה הבאתי עליך כל המשפטים הללו, בשביל שאמרת לא חטאתי, שנאמר הני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי (ירמיה ב לה), אבל מי שהוא מודה ועוזב ירוחם, הוי כי לא מחשבותי וגו'. אמר ר' יוסי בן קצרתה בשר ודם עושה לו שביל בהר או בבקעה, שמא יכול לעשות במים, אבל הקב"ה כתיב בו בים דרכך [ושבילך במים רבים] (תהלים עז כ), בכל מקום שהוא רוצה עושה לו דרך.

למנצח אל שושנים. רועה ישראל האזינה. זה שאמר הכתוב (שיר השירים ב ב) כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות. אמר רבי אחא אמר הקב"ה הרטיבו מעשיכם כשושנה הזאת. אמרו רבותינו הפרשה הזאת בימי יואל בן פתואל נתקיימה. ורבנן אמרי למה נקרא שמו פתואל שהיה מסלסל בשערו כבתולה. ר' יהושע הכהן בר נחמיה בשם רבי יצחק אמר אמר הנביא כלום אתה דן את האדם אלא שהוא אומר לא חטאתי שנאמר (ירמיה ב לה) הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי. (שמואל-א ז ו) ויאמרו שם חטאנו לה'. (שם ח ב) ויהי שם הבכור יואל. וכתוב אחד אומר (דברי הימים-א ו יג) שם הבכור אביה. ר' יהודה בר סימון ורבנן אמרי מה זה היה רשע אף זה היה רשע. ר' יהודה אומר משנהו כלאב ששינה את מעשיו. אמר רבי אחא הוא יואל הוא אביה: