תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על ירמיהו 2:35

תלמוד ירושלמי תענית

הלכה: כָּתוּב וַיִקָּֽבְצ֣וּ הַ֠מִּצְפָּתָה וַיִּֽשְֽׁאֲבוּ־מַ֜יִם וַיִּשְׁפְּכ֣וּ ׀ לִפְנֵ֣י יְי. וְכִי מַיִם שָֽׁפְכוּ. אֶלָּא מָלַמֵּד שֶׁשָֽׁפְכוּ אֶת לִבָּם כַּמַּיִם. (וַיֹּ֣אמְרוּ שָׁ֔ם) [וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל] חָטָא֭נוּ לַֽיי אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לָבַשׁ שְׁמוּאֵל חַלּוּקָּן שֶׁלְכָּל־יִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. כְּלוּם אַתְּ דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא עַל שֶׁהוּא אוֹמֵר לְפָנֶיךָ. לֹא חָטָאתִי. הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל־אוֹמְרֵךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃ וָאֵלּוּ אוֹמְרִין לְפָנֶיךָ חָטָא֭נוּ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא