מדרש על משלי 27:26

כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן, תַּמָּן תְּנֵינַן שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ אֶת גְּבִינַת הַגּוֹיִם, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבַת נְבֵלָה. אָמַר לוֹ וַהֲלֹא קֵיבַת הָעוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּיבַת נְבֵלָה וְאָמְרוּ כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה שוֹרְפָהּ חַיָּה, וּמַה שֹּׂוֹרְפָה חַיָּה, גָּמִיעַ לָהּ, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּשׁוֹתֶה בְּכוֹס מְזֹהָם, לֹא נֶהֱנֶה וְלֹא מוֹעֵל. אָמַר לוֹ אִם כֵּן לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ בַּהֲנָיָה, וְהִשִֹּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר, אָמַר לוֹ יִשְׁמָעֵאל אָחִי הֵיאַךְ אַתָּה קוֹרֵא כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן אוֹ דּוֹדַיִּךְ מִיָּיִן. אָמַר לוֹ אֵין הַדָּבָר כָּךְ שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ בָּא לִמֵּד עָלָיו כֵּן, לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מִפְּנֵי שֶׁבְּקָרוֹב אֲסָרוּהָ, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיָה קָטָן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא וְרַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כְּתִיב (משלי כז, כו): כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ, כְּבָשִׁים כְּתִיב, בְּשָׁעָה שֶׁתַּלְמִידֶיךָ קְטַנִּים, תִּהְיֶה מְכַבֵּשׁ לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, הִגְדִּילוּ וְנַעֲשׂוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, תְּהִי מְגַלֶּה לָהֶם סִתְרֵי תּוֹרָה. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי (שמות כא, א): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, מַה שִֹּׂימָה זוֹ אֵינָה נִגְלֵית לְכָל אָדָם, כָּךְ הֵן דִּבְרֵי תוֹרָה. רַבִּי הוּנָא בָּעֵי וְרַבִּי חָמָא בַּר עוּקְּבָא מַקְשֵׁי אִם לְהַפְלִיגוֹ הָיָה מְבַקֵּשׁ הָיָה לוֹ לְהַפְלִיגוֹ מֵחֲמִשָּׁה הַכְרָעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן (בראשית ד, ז): שְׂאֵת, (בראשית מט, ז): אָרוּר, (שמות יז, ט): מָחָר, (שמות כה, לד): מְשֻׁקָּדִים, (דברים לא, טז): וְקָם. הֲלֹא אִם תֵּטִיב שְׂאֵת, אוֹ שְׂאֵת אִם לֹא תֵטִיב. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אִית לִי חוֹרֵי (בראשית לד, ז): וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָֹּׂדֶה כְּשָׁמְעָם, אוֹ כְּשָׁמְעָם בָּאוּ מִן הַשָֹּׂדֶה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (דברים ד, יד): וְאֹתִי צִוָּה ה', יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאָמַר לִי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאָמַר לִי לוֹמַר לְבָנַי, אָמַר רַבִּי אִילָא יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁמַּשִּׁיקִין אוֹתָן עַל פֶּה, כֵּיצַד, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קיט, יא): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קיט, יג): בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ, בְּאֵי זֶה צַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה עִירָא הַיָּאִירִי רַבּוֹ שֶׁל דָוִד קַיָּם, בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי.

[וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה, בְּיָחִיד], תָּנִי רַבִּי חִיָּא: אֲבָל מוֹסְרִין לוֹ רָאשֵׁי פְּרָקִים. (ואמר רבי חייא) [אָמַר רַבִּי זֵירָא]: אֵין מוֹסְרִין רָאשֵׁי פְּרָקִים, אֶלָּא לְאַב בֵּית־דִּין, וּלְמִי שֶׁלִּבּוֹ דּוֹאֵג בְּקִרְבּוֹ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: וְהוּא שֶׁלִּבּוֹ דּוֹאֵג בְּקִרְבּוֹ. אָמַר רַבִּי אַמִי: אֵין מוֹסְרִין סִתְרֵי תּוֹרָה, אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: (ישעיהו ג׳:ג׳) "שַׂר חֲמִשִּׁים, וּנְשׂוּא פָנִים, וְיוֹעֵץ, וַחֲכַם חֲרָשִׁים, וּנְבוֹן לָחַשׁ". וְאָמַר רַבִּי אַמִי: אֵין מוֹסְרִין דִּבְרֵי תּוֹרָה לְגוֹי [עוֹבֵד כּוֹכָבִים], שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קמ״ז:י״ט-כ׳) "מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם". אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי אֶלְעָזָר: תָּא אַגְּמְרָךְ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לֵיהּ: אַכַּתִּי לָא קַשָׁאִי. כִּדְקָשׁ, נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ רַב אַסִי: תָּא אַגְּמְרָךְ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אָמַר לֵיהּ: אִי זַכָּאִי, גְּמִירְנָא מֵרַבִּי יוֹחָנָן רַבָּךְ. רַב יוֹסֵף הֲוָה גָּמִיר מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וְסָבֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא הֲווּ תָּנוּ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. אָמְרוּ לֵיהּ: לִיגְמְרָן [מַר] מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אָמַר לְהוּ: אַגְמַרְתִּינָן אַתּוּן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, אַגְמְרוּהָ. בָּתַר דְּגַמְּרוּהָ, אָמְרוּ: לִיגְמְרָן מַר מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אָמַר לְהוּ: תַּנִינָא בְּהוּ: (שיר השירים ד׳:י״א) "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ"; דְּבָרִים שֶׁהֵן מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְחָלָב, יִהְיוּ תַּחַת לְשׁוֹנְךָ. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר: מֵהָכָא: (משלי כ״ז:כ״ו) "כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ", (אל תקרי "כבשים" אלא "כבושים".) דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִהְיוּ תַּחַת לְבוּשֶׁךָ. אָמְרוּ לֵיהּ: תַּנִינָן בְּהוּ עַד: (יחזקאל ב׳:א׳) "וַיֹאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם", אָמַר לָהֶם: הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. מֵיתִיבִי: עַד הֵיכָן 'מַעֲשֵׂה־מֶרְכָּבָה'? רַבִּי אוֹמֵר: עַד 'וָאֵרֶא'. (כעין חשמל) בַּתְרָא. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: עַד 'הַחַשְׁמַל'. עַד 'וָאֵרֶא', מְגַמְּרִינָן, מִכָּאן וָאֵילָךְ, מַסְרִינָן רָאשֵׁי פְּרָקִים. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: עַד 'וָאֵרֶא', מַסְרִינָן רָאשֵׁי פְּרָקִים, מִכָּאן וָאֵילָךְ, אִם הוּא חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ, אִין! אִי לָא, לָא! וּמִי דָּרְשִׁינָן בְּ'חַשְׁמַל'? וְהָא הַהוּא יְנוּקָא [דַּהֲוָה] דְּדָרִישׁ בְּ'חַשְׁמַל' וְנָפַק נוּרָא (מחשמל) וַאֲכַלְתֵּיהּ? שַׁאנִי יְנוּקָא דְּלָא מָטָא זִמְנֵיהּ. (דלאו אורח ארעא דדריש.) אָמַר רַב יְהוּדָה: (אמר רב) בְּרַם, זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לְטוֹב, וַחֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא, נִגְנָז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה, מֶה עָשָׂה? (עלה לעליה) וְהֶעֱלוּ לוֹ (שם) שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן, וְיָשַׁב בָּעֲלִיָה וּדְרָשָׁן.

אמר רבי אמי אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו ה׳ דברים (ישעיה ג ג) שר חמשים, ונשוא פנים, יועץ, וחכם חרשים ונבון לחש. אמר ליה רבי יוחנן לרבי אלעזר תא אגמרך מעשה מרכבה א״ל אכתי לא קשאי כדקש נח נפשיה דר׳ יוחנן א״ל ר׳ אסי תא אגמרך מעשה מרכבה א״ל אי זכאי גמירנא מרבי יוחנן רבך. רב יוסף הוה גמיר מעשה מרכבה וסבי דפומבדיתא הוו תנו מעשה בראשית אמרו ליה ליגמרן מר מעשה מרכבה אמר להו אגמרתינן אתון מעשה בראשית אגמרוה בתר דגמרוה אמרו ליגמרן מר מעשה מרכבה אמר להו תנינא בהו (שה״ש ד יא) דבש וחלב תחת לשונך דברים שהן מתוקים מדבש וחלב יהיו תחת לשונך. רבי אבהו אמר מהכא (משלי כז כו) כבשים ללבושך אל תקרי כבשים אלא כבושים דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך אמרו ליה תנינן בהו עד (יחזקאל ב א) ויאמר אלי בן אדם אמר להם הן הן מעשה מרכבה: