מדרש על משלי 3:14

ט״ו) וירא מנוחה כי טוב, זו תורה שנאמר כי טוב סחרה מסחר כסף (משלי ג׳:י״ד), ואת הארץ כי נעמה זו שבחו של ה׳ שנאמר זמרו לשמו כי נעים (תהילים קל״ה:ג׳). ויט שכמו לסבול, אלופינו מסובלים (שם קמ״ד) אלופים בתורה מסובלים במצות ומסובלין ביסורין. ויהי למס עובד, למס זה סיני חשבון זה כזה ק"ל. עובד, עובד אדמתו ישבע לחם (משלי י״ב:י״א) זו תורה, ואומר מתוקה שנת העובד (קהלת ה׳:י״א).

ר' זעירא אומר, תדע לך כח הצדקה, בא וראה משלום בן תקוה שהיה מגדולי הדור והיה עושה צדקות בכל יום. ומה היה עושה, היה ממלא את החמת מים והיה יושב על פתח העיר, וכל אדם שהיה בא מן הדרך היה משקה אותו ומשיב נפשו עליו, ובזכות צדקות שעשה שרתה רוח הקדש על אשתו, שנאמר (מלכים ב' כב, יד) וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן ... אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה, ולמפרע נקרא שמו בן סחרה, כשם שאתה אומ' כי טוב סחרה וכתוב אחר אומ' בן סחרה וכשמת בעלה חסרה צדקות בעליה ויצאו כל ישראל לגמול חסד עם שלום בן תקוה, וראו את הגדוד שבא אליהם, והשליכו את האיש בקבר אלישע. הלך האיש ונגע בעצמות אלישע וחיה, שנ' ויגע האיש וכו', ואחר כך הוליד את חנמאל, שנ' הנה חנמאל בן שלום דודך וכו'.