מדרש על משלי 8:34

וְהַתּוֹרָה צוֹוַחַת, אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי וְגוֹ' (משלי ח, לד). כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶל הַתּוֹרָה, אֵינוֹ נִזָּק, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן וְגוֹ' (משלי א, לג). וְאוֹמֵר: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ וְגוֹ' (משלי ו, כב).

אמר רבי לוי כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר (ירמיה יב) כה אמר ה׳ על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל. ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנאמר (שם) הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם. אמרי ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר (דברים יא כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בחוצה לארץ לא. כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא. אמר היינו דאהני להו כדאמר רבי יהושע בן לוי לבניו קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתוריכו חיי. אמר רבי אחא ברבי חנינא מאי קראה (משלי ח לד) אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים. אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם ב׳ פתחים בבית הכנסת ב׳ פתחים ס״ד אלא אימא שיעור ב׳ פתחים ואחר כך יתפלל:

לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם עשרה ראשונים, שאפילו מאה באין אחריו הוא נוטל שכר כלם, שכר כלם סלקא דעתך? אלא נוטל שכר כנגד כלם. לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים ואח״כ יתפלל שנאמר אשרי אדם שומע וגו׳ לשמור מזוזות פתחי (משלי ח׳ ל״ד) פתח לא נאמר אלא פתחי שני פתחים.