מדרש על משלי 8:35
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(תהלים לב ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא א״ר חנינא לעת מצוא זו אשה שנא׳ (משלי יח כב) מצא אשה מצא טוב. (יבמות פ״ה) במערבא כי נסיב איניש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'. מצא דכתיב (קהלת ז כו) ומוצא אני מר ממות את האשה. רבי נתן אומר לעת מצוא זו תורה דכתיב (משלי ח לה) כי מוצאי מצא חיים. רב נחמן בר יצחק אמר לעת מצוא זו מיתה שנאמר (תהלים סח כא) למות תוצאות. תניא נמי הכי תתק״ג מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות. תוצאות בגימטריא הכי הוה. קשה שבכולם אסכרה ניחא שבכולם נשיקה. אסכרה דמי כחיזרא אגבבא דעמרא דלאחורי נשרא. א״ד כפיטורי כפי ושט. נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא. רבי יוחנן אמר לעת מצוא זו קבורה א״ר חנינא מאי קרא (איוב ג כב) השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר. אמר רבה בר רב שילא היינו דאמרי אינשי ליבעי איניש רחמי אפי׳ עד זיבולא בתרייתא שלמא. מר זוטרא אמר לעת מצוא זו בית הכסא. אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא מכולהו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
דברים רבה
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ח, לד): אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי, מַהוּ אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַשְׁרָיו לְאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו לִי. מַהוּ (משלי ח, לד): לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הָלַכְתָּ לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת אַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּתַח הַחִיצוֹן לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, אֶלָּא הֱוֵי מִתְכַּוֵּן לְהִכָּנֵס דֶּלֶת לִפְנִים מִדֶּלֶת, לִשְׁקֹד עַל דַּלְתִּי, אֵין כְּתִיב, אֶלָּא עַל דַּלְתֹתַי, שְׁתֵּי דְּלָתוֹת, וְלָמָּה כֵן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה פְּסִיעוֹתֶיךָ וְנוֹתֵן לְךָ שָׂכָר. וּמַהוּ (משלי ח, לד): לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָא, וְכִי יֵשׁ מְזוּזָה בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת, אֶלָּא מַה הַמְּזוּזָה הַזּוֹ אֵינָהּ זָזָה מֵהַפֶּתַח, כָּךְ לֹא תְהֵא זָז מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם תַּעֲשֶׂה כֵן דַּע שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (משלי ח, לה): כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מָצָא אֶת כְּבוֹדִי שָׁם. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתָּה עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עָלֶיךָ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, א): אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא דַּיָּךְ שֶׁאַתְּ מְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא שֶׁאַתָּה יוֹצֵא מִשָּׁם טָעוּן בְּרָכוֹת, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, לה): כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה', הֱוֵי וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וגו'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש משלי
"כי מוצאי מצא חיים" - מי שהוא מצוי בדברי תורה, אמר הקב"ה: אני מצוי לו בכל מקום, לתת לו חיים ופרנסה טובה, לכך נאמר "כי מוצאי מצא חיים". "ויפק רצון מה'" - כל מי שהוא מפיק דברי תורה ברבים, מפיק רצון מהשם יתברך, וכתיב (ישעיהו מט ח): "בעת רצון עניתיך". (משלי ח לה): "וחוטאי חומס נפשו" - אמר הקב"ה לרשעים: אם חוטאים אתם לפניי, כסבורים אתם שאני מפסיד? נפשכם אתם נפסדים, לכך נאמר "וחוטאי חומס נפשו". ולא עוד, אלא שאתם סבורים בנפשיכם שחיים אתם גורמים לכם, ואין אתם גורמים לכם אלא מיתה, שנאמר "כל מְשַׂנְּאָי אהבו מוות", אל תקרי "משנאי" אלא "משניאי".
Ask RabbiBookmarkShareCopy