מדרש על משלי לא:26

תנו רבנן בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שהצדקה בממונו גמילות חסדים בין בממונו בין בגופו. צדקה לעניים גמילות חסדים בין לעניים ובין לעשירים. צדקה לחיים גמילות חסדים בין לחיים בין למתים. אמר רבי אלעזר כל העושה צדקה ומשפט כאלו מלאו לעולם כולו חסד שנא׳ (תהלים לג נ) אוהב צדקה ומשפט חסד ה׳ מלאה הארץ. שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ ת״ל (תהלים לו ח) מה יקר חסדך אלהים יכול אפילו ירא שמים כן תלמוד לומר (שם קג יז) וחסד ה׳ מעולם ועד עולם על יריאיו. ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (משלי לא כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד, אלא תורה לשמה זו היא תורה של חסד, תורה שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד. א״ד תורה ללמדה זו היא תורה של חסד, שלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד:

כג תָּנוּ רַבָּנָן: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה; שֶׁהַצְּדָקָה בְּמָמוֹנוֹ, גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין בְּמָמוֹנוֹ בֵּין בְּגוּפוֹ. צְדָקָה לַעֲנִיִּים, גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין לַעֲנִיִּים בֵּין לַעֲשִׁירִים. צְדָקָה לַחַיִּים, גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין לַחַיִּים בֵּין לַמֵּתִים. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, כְּאִלּוּ מִלְּאוֹ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים לג) "אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ". שֶׁמָּא תֹּאמַר: כָּל הַבָּא לִקְפֹּץ קוֹפֵץ, תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם לו) "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים". יָכוֹל אֲפִלּוּ יְרֵא שָׁמַיִם כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: (תהלים קג) "וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו". [אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר פָּפָּא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו חֵן, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו"]. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: (משלי לא) "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ". וְכִי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁל חֶסֶד וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חֶסֶד? אֶלָּא תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, זוֹ הִיא תּוֹרָה שֶׁל חֶסֶד. תּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, זוֹ הִיא תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חֶסֶד. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: תּוֹרָה לְלַמְּדָהּ, זוֹ הִיא תּוֹרָה שֶׁל חֶסֶד, שֶׁלֹּא לְלַמְּדָהּ, זוֹ הִיא תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל חֶסֶד.

פן יאמר אויבי יכלתיו. אמר הקב"ה לדוד דוד באיזה טרמוסיא אתה אומר דברים הללו. אמר לו שאני בוטח בך על חסדך שנאמר (תהלים יג ו) ואני בחסדך בטחתי. באותו החסד שנאמר בך (שם קיט סד) חסדך ה' מלאה הארץ. (שם צד יח) אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני. דבר אחר ואני בחסדך בטחתי בתורה. כמה דאת אמר (משלי לא כו) ותורת חסד על לשונה. יגל לבי בישועתך. א"ר אבהו זה אחד מן המקראות הקשין שישועתו של הקב"ה היא ישועתן של ישראל. יגל לבי בישועתנו אין כתיב אלא בישועתך. אמר דוד ישועתך הוא ישועתנו. דבר אחר ואני בחסדך בטחתי בבבל. יגל לבי בישועתך במדי. אשירה לה' ביון. כי גמל עלי באדום. דבר אחר כי גמל עלי. אמר להן הקב"ה לישראל פרעו לי מה שקדמתי לכם בעולם הזה ואני אגמול לכם לעתיד לבוא. אמרתי לכם נסכו לפני בחג מים בעולם הזה וכבר קדמתי לכם (במדבר כא יז) עלי באר ענו לה. ואני פורע לכם (יואל ד יח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. אמרתי לכם שתטלו לפני לולב ותהללו כבר קדמתי לכם (תהלים קיד ו) ההרים תרקדו כאילים. ואני פורע לכם לעתיד לבוא (ישעיה נה יב) ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה. אני אמרתי לכם תעשו לי סוכה וכבר קדמתי לכם (ויקרא כג מג) כי בסוכות הושבתי. ואני פורע לכם לעתיד לבוא (ישעיה ד ו) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב. (איוב מא ג) מי הקדימני ואשלם. הוי אשירה לה' כי גמל עלי: