מדרש על רות א:20

וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן (רות א, יח), אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי סִימוֹן, אוֹתוֹ הַיּוֹם קְצִיר הָעֹמֶר הָיָה, דִּתְנֵינַן תַּמָּן כָּל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם הָיוּ מִתְכַּנְּסוֹת, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִבְצָן הָיָה מַשִֹּׂיא אֶת בְּנוֹתָיו אוֹתוֹ הַיּוֹם. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אָבִין כְּתִיב (תהלים פט, ט): ה' צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, שֶׁמּוֹצִיא דְבָרִים בְּעוֹנָתָן, אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז מֵתָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְנִתְכַּנְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִגְמִילוּת חֲסָדִים, וְזִיל כָּל עַמָּא לִגְמִילוּת חִסְדָּא, נִכְנְסָה רוּת עִם נָעֳמִי, וְהָיְתָה זוֹ יוֹצֵאת, וְזוֹ נִכְנְסָה. וַתֵּהוֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי, זוֹ הִיא שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים, לְשֶׁעָבַר הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּאִיסְקַפְּטִיאוֹת שֶׁלָּהּ, וְעַכְשָׁיו הִיא מְהַלֶּכֶת יְחֵפָה, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הֲזֹאת נָעֳמִי, לְשֶׁעָבַר הָיְתָה מְכֻסָּה בְּבִגְדֵי מֵילָתִין, וְעַכְשָׁיו הִיא מְכֻסָּה בִּסְמַרְטוּטִין, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הֲזֹאת נָעֳמִי, לְשֶׁעָבַר הָיוּ פָּנֶיהָ מַאֲדִימוֹת מִכֹּחַ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, וְעַכְשָׁיו פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת מִן רְעָבוֹן, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ הֲזֹאת נָעֳמִי, וְאוֹמֶרֶת לָהֶן, אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא, בַּר קַפָּרָא אָמַר לְפָרָה הֶדְיוֹטִית שֶׁהֶעֱמִידוּהָ בְּעָלֶיהָ בַּשּׁוּק, אָמַר, רַדְיָנִית הִיא, וּמַשְׁוָה תְּלָמִים תְּלָמִים הִיא. אָמְרִין אִין רַדְיָנִית אִילֵין מַכּוֹתֶיהָ דְּאִית בָּהּ מָה אִינוּן. כָּךְ אָמְרָה נָעֳמִי, לָמָּה, וַה' עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי.