מדרש על שמות 15:19

כי יכרית ה' אלהיך את הגוים (דברים יב כט). משל למה הדבר דומה, למלך שנטע כרם בתוך שדהו, והיה בתוכו ארזים גדולים וקוצים, הלך המלך וקיצץ את הארזים, והניח את הקוצים, אמרו לו עבדיו אדונינו המלך הקוצים שהם אוחזים בבגדינו הנחת, וקיצצת את הארזים, אמר להם אם הנחתי את הארזים, וקצצתי את הקוצים, במה הייתי (גוזר) [גודר] את כרמי, וכן ישראל כרמו של הקב"ה, שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיה ה ז), והכניס את ישראל לארץ, וקיצץ את הארזים שבה, שנאמר ואנכי השמדתי את האמורי [מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו] (עמוס ב ט), והניח את בניהם, ואת בני בניהם, כדי שישמרו ישראל את התורה, שנאמר ואלה הגוים אשר הניח ה', לנסות בם את ישראל (שופטים ג א), וכשיעמוד הכרם על עמדו במשמרת התורה, והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים וגו' (ישעיה לג יב), וכתיב כל הגוים כאין נגדו (שם מ יז), ראה כמה אוכלוסין הוציא פרעה אחרי ישראל, כשראו אותם ישראל נבהלו מפניהם ואמרו מי יוכל לעמוד כנגד אלו, אמר הקב"ה חייכם כל אלו אינן חשובין לפני [רק] כסוס אחד, שנאמר כי בא סוס פרעה (שמות טו יט), וכולם מתו בנשיפה אחת, שנאמר נשפת ברוחך (שם שם י), כך עתיד גוג ומגוג לבוא על ישראל, ובו יעשה הקב"ה משפטיו, שנאמר ונשפטתי (אותו) [אתו] בדבר ובדם וגו' (יחזקאל לח כב), באותה שעה והתגדלתי והתקדשתי [ונודעתי] לעיני (עמים) [גוים] רבים וידעו כי אני ה' (שם שם כג).

[ו] אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי וג' (שה"ש ה:ב). אמרה כנסת ישר' לפני הקב"ה, רבון העולמים, אני ישינה מבית המקדש ולבי ער בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אני ישינה מן הקרבנות ולבי ער במצות וצדקות, אני ישינה מן המצות ולבי ער לעשותן, אני ישינה מן הקץ ולבי ער לגאולה, אני ישינה מן הגאולה ולבו של הקב"ה ער לגאלינו. א"ר חייא בר אבא מאיכן מצאינו שנקרא הק' ליבן של ישר', מן הדה דכת' צור לבבי וחלקי אלהים לעולם (תהלים עג:כו). קול דודי דופק (שה"ש שם), זה משה, ויאמר משה כה אמר י"י כחצות הלילה אני וג' (שמות יא:ד). פתחי לי (שה"ש שם), א"ר יסא א' הקב"ה פתחי לי פתח כחרירה של מחט ואני פותח לכם פתח שיהו אהליות וכצוצטריות ניכנסין בו. אחותי (שם), אחותי במצרים, שנתאחו לי בשתי מצות, בדם פסח ובדם מילה. רעיתי (שם), רעיתי בים, שנתרעו לי בים ואמרו י"י ימלוך לעולם ועד (שמות טו:יח). יונתי (שה"ש שם), יונתי במרה, שניצטיינו לי כיונה במצות. תמתי (שם), תמתי בסיני, שניתמו לי בסיני ואמרו כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז). ר' ינאי או' תומייתי, לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי מה התאומים הלילו חשש אחד מהם את ראשו חבירו מרגיש, כך א' הקב"ה עמו אנכי בצרה (תהלים צא:טו). שראשי נמלא טל (שה"ש שם), אף שמים נטפו (שופטים ה:ד). קווצותיי רסיסי לילה (שה"ש שם), גם עבים נטפו מים (שופטים שם). אימתיי, בחדש הזה, החדש הזה לכם ראש חדשים (שמות יב:ב).

מה אנוש כי תזכרנו. א"ר ברכיה כשברא הקב"ה את עולמו ביקש להראות למלאכים שבח מעשה הצדיקים אמרו לו מה אנוש. א"ר יהושע בן לוי לפי שהקב"ה אומר להם (ירמיה כג כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. עליונים ותחתונים אין להם (אלא) משמוש אצבעות. מה אנוש זה אברהם שנאמר (בראשית יט כט) ויזכור אלקים את אברהם. ובן אדם זה יצחק שנאמר (שם כא א) וה' פקד את שרה. ותחסרהו מעט מאלקים זה יעקב (שם ל לט) ויחמו הצאן. מלמד שלא היה חסר אלא ליתן בהן את הנפשות. ואומר (הושע יב ה) וישר אל מלאך ויוכל. וכבוד והדר תעטרהו. זה משה. שנאמר (שמות לד כט) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו. תמשילהו במעשה ידיך. זה יהושע שאמר (יהושע י יב) שמש בגבעון דום. כל שתה תחת רגליו. זה דוד שנפלו לפניו כל שונאיו שנאמר (שמואל-ב כב מג) ואשחקם כעפר ארץ. צונה ואלפים כלם. זה שלמה. (מלכים-א ה יג) וידבר על העצים. וגם בהמות שדי זה שמשון. אמר רבי הונא בר פפא הראה להם שמשון (כשחל) (שופטים טו ד) לוכד שלש מאות שועלים. ר' סימון אמר הראה להן דניאל (דניאל ו יז) יורד לגוב אריות ויושב על צואריהם ואינו ניזוק. צפור שמים זה אליהו שמסבב את העולם כצפור. שנאמר (מלכים-א יז ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר. ודגי הים זה יונה. שנאמר (יונה ב א) ויהי יונה במעי הדג. עובר ארחות ימים אלו ישראל. שנאמר (שמות טו יט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. אמרו המלאכים ה' אדונינו מה אדיר שמך. כבודך הוא לדור על בניך שנאמר מה אדיר שמך בכל הארץ: