מדרש על שמות 2:25
שמות רבה
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימָא (שמות ג, ז): רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי. וַיֵּדַע אֱלֹהִים (שמות ג, ז): כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו. דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא אֱלֹהִים, שֶׁלֹא הָיָה בְּיָדָם מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיִּגָּאֲלוּ בִּשְׁבִילָם, וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל טז, ז): רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָֹּׂדֶה נְתַתִּיךְ לֹא הָיָה צֹרֶךְ לוֹמַר אֶלָּא: וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ: שָׁדַיִם נָכֹנוּ, שֶׁקֹּדֶם בָּא סִימָן הַתַּחְתּוֹן מִן הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא מַהוּ שָׁדַיִם נָכֹנוּ, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁהָיוּ נְכוֹנִים לְגָאֳלָם, דִּכְתִיב (שיר השירים ד, ה): שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים. וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, הִגִּיעַ הַקֵּץ שֶׁל גְּאֻלָּה. וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה, בְּלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּרְא אֱלֹהִים, שֶׁאֵין בְּיָדָם מַעֲשִׂים לִגָּאֵל בָּהֶן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שמות רבה
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָלָיו לְגָאֳלָם לְמַעַן שְׁמוֹ בַּעֲבוּר הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עִם הָאָבוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות ב, כד): וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ, וְכָךְ הוּא אוֹמֵר עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כ, ט): וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי. דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא אֱלֹהִים, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, שֶׁרָאָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהַמְרוֹת עַל יַם סוּף, דִּכְתִיב (תהלים קו, ז): וַיַּמְּרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. וַיֵּדַע אֱלֹהִים, יָדַע שֶׁהֵן עֲתִידִין לוֹמַר (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, רָאָה שֶׁעֲתִידִין לוֹמַר (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וַיֵּדַע אֱלֹהִים, שֶׁעֲתִידִים לְהַקְדִּים נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע. וְרַבָּנָן אָמְרֵי וַיַּרְא אֱלֹהִים, שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה הַבֵּינוֹנִים, וְגַם הָרְשָׁעִים הִרְהֲרוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, דִּכְתִיב (שיר השירים ב, יג): הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ. וַיֵּדַע אֱלֹהִים, שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ, וְזֶה מְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ וְזֶה מְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה, לֹא יָצְאוּ מִשָּׁם אִלְמָלֵא זְכוּת הָאָבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְקַטְרֶגֶת עֲלֵיהֶן עַל הָעֵגֶל שֶׁהָיוּ עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (שמות יב, כב): וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, כְּנֶגֶד שֶׁהִשְׁפִּילוּ עַצְמָן לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה כָּאֵזוֹב. (שמות יב, כב): וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל, דִּכְתִיב בְּמַתַּן תּוֹרָה (שמות כד, ח): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַדָּם, וּכְתִיב (שמות יב, כב): וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף, שֶׁאַבְרָהָם גָּדוֹל בַּגֵּרִים, וּכְשֵׁם שֶׁהַמַּשְׁקוֹף גָּבוֹהַּ כָּךְ הָיָה גָּדוֹל שֶׁבָּאָבוֹת. (שמות יב, כב): וְאֶל שְׁתֵּי הַמְזוּזֹת, בִּזְכוּת יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבִּזְכוּת כָּל אֵלּוּ יָצָאוּ. דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא אֱלֹהִים, פְּרִישׁוּת שֶׁבֵּינֵיהֶם. וַיֵּדַע אֱלֹהִים, יָדַע שֶׁקָּרַב הַזְּמַן שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם, וְנִגְלָה עַל משֶׁה לְהוֹדִיעוֹ כְּשֶׁהָיָה רוֹעֶה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
דברים רבה
דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כְּשֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא נִגְאֲלוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵלּוּ, מִתּוֹךְ צָרָה, וּמִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, וּמִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת, וּמִתּוֹךְ רַחֲמִים, וּמִתּוֹךְ הַקֵּץ. מִתּוֹךְ צָרָה, דִּכְתִיב (שמות ב, כג): וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, דִּכְתִיב (שמות ב, כג): וַתַּעַל שַׁוְעָתָם. מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת, דִּכְתִיב (שמות ב, כד): וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ. וּמִתּוֹךְ רַחֲמִים, דִּכְתִיב (שמות ב, כה): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מִתּוֹךְ הַקֵּץ (שמות ב, כה): וַיֵּדַע אֱלֹהִים. וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא אֵין נִגְאָלִים אֶלָּא מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתּוֹךְ צָרָה, דִּכְתִיב (דברים ד, ל): בַּצַּר לְךָ, הֲרֵי מִתּוֹךְ צָרָה. (דברים ד, ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, הֲרֵי מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. (דברים ד, לא): כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ, הֲרֵי מִתּוֹךְ רַחֲמִים. (דברים ד, לא): וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ, הֲרֵי מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. (דברים ד, ל): וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, הֲרֵי מִתּוֹךְ הַקֵּץ. וְדָוִד פֵּרַשׁ אוֹתָן (תהלים קו, מד): וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם, הֲרֵי מִתּוֹךְ צָרָה, (תהלים קו, מד): בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, הֲרֵי מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, (תהלים קו, מה): וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, הֲרֵי מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת, (תהלים קו, מו): וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים, הֲרֵי מִתּוֹךְ רַחֲמִים, (תהלים קו, מז): הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, הֲרֵי מִתּוֹךְ הַקֵּץ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy