מדרש על שמות 22:26

[ח] שמא תאמרו "הרי מאכל, הרי משתה; אם אין שלום, אין כלום!" תלמוד לומר "ונתתי שלום בארץ"-- מגיד שהשלום שקול כנגד הכל. וכן הוא אומר (ישעיהו מה, ז עיין שם) 'עושה שלום ובורא את הכל'-- מגיד שהשלום שקול כנגד הכל.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵלּוּ עוֹבְרִין בְּלֹא תַעֲשֶׂה, הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה וְהֶעָרֵב וְהָעֵדִים וְהַסּוֹפֵר. לְפִיכָךְ כֻּלָּן לוֹקִין. וּמִנַּיִן שֶׁהַלֹּוֶה לוֹקֶה. דִּכְתִיב: לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ (דברים כג, כ). לְמָה רִבִּית דּוֹמָה? לְמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ, לֹא הִרְגִּישׁ לוֹמַר מִי נְשָׁכוֹ וְלֹא יָדַע עַד שֶׁנִּתְבַּטְבֵּט עָלָיו. כָּךְ הָרִבִּית, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ עַד שֶׁהִיא מִתְבַּטְבֶּטֶת עָלָיו. אִם חָבֹל תַּחְבֹּל (שמות כב, כו). אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם הוּא חַיָּב לְךָ, אַף אַתָּה חַיָּב לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא (מלכים א ח, מו).

‎שְׁנֵי דְּבָרִים יֵשׁ כָּאן, חָבֹל תַּחְבֹּל. לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב, שֶׁאִם נוֹטֵל יְתַד הַמַּחֲרֵשָׁה, שֶׁכְּשֶׁהוּא מַשְׁכִּים הוּא מְשִׁיבוֹ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. (שמות כב, כה). וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר: כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ (דברים כד, יג). אֱמֹר מֵעַתָּה, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ בְּמַה שֶּׁיִּשַׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ. וּבַבֹּקֶר אַתָה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ יְתַד הַמַּחֲרֵשָׁה. וְכֵן בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ (דברים כד, טו). לָמָּה? כִּי עָנִי הוּא. וְאוֹמֵר: כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, בַּמֶּה יִשְׁכָּב, (דברים כד, כו). הֲרֵי צִנָּה פּוֹגַעַת בּוֹ בַּלַּיְלָה. וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי (דברים כד, כו). שְׁנֵי דְּבָרִים כָּאן דּוֹמִין זֶה לָזֶה. בְּשָׂכִיר כְּתִיב: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן