מדרש על שמות 22:3

[א] "לא תגנובו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "גניבה שנים ישלם" (שמות כב, ג). למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר "לא תגנובו".

אם המצא תמצא בידו הגניבה ראו אותו שנכנס ולא מצאו בידו גניבה מצאו בידו גניבה ולא ראו אותו שנכנס פטור עד שיראו אותו שנכנס וימצאו בידו גניבה: מכלל שנ' [להלן] (פס' ו') וגנב מבית האיש מגיד [הכתוב] שאינו חייב עד שיוציאו מרשות בעל הבית יכול אף זה כן מניין אתה אומר הגביהו ברשות בעל הבית הרי זה חייב ת"ל אם המצא תמצא בידו הגניבה: משור. [לפי שמצינו בתשלומי ארבעה וחמשה... שהגונב בשתפות ושותף שגנב מחברו שהוא פטור יכול אף זה כן ת"ל משור] אפילו מקצת שור (לרבות שותפין שגנבו): עד שה. לפי שמצינו בתשלומי ארבעה וחמשה שאם מכרו חוץ מידו וחוץ מרגלו שהוא פטור יכול אף זה כן ת"ל עד שה אפילו מקצת שה: משור עד חמור עד שה חיים. (יאמר) [ייאמר] שור וגניבה והכל בכלל אלו כן הייתי אומר מה זה מיוחד שיש בו בכורה למזבח אף כשאני מרבה איני מרבה אלא דבר שיש בו בכורה למזבח והיזה זה שה ת״ל שה כבר שה אמור מה ת"ל (גניבה) [הגניבה] לרבות דבר אחר: (יאמר) [ייאמר] שור ושה (וגניבה) [והגניבה](והלא) [והכל] בכלל אלו כן הייתי אומר מה זה מיוחד שיש בו (בכורה) [בכור] לכהנים אף כשאני מרבה איני מרבה אלא דבר שיש בו(בכורה) [בכור] לכהנים והיזה זה זה החמור ת"ל חמור כבר חמור אמור מה ת"ל [ה]גניבה לרבות דבר אחר: יאמר שור ושה וחמור וגניבה (והלא) [והכל] בכלל אלו כן הייתי אומר מה אלו מיוחדין שיש (בה) [בהן] רוח חיים אף כשאני מרבה איני מרבה אלא דבר שיש בו רוח חיים ת"ל חיים כבר חיים אמורין מה ת"ל [ה]גניבה לרבות דבר אחר: יכול הגונב את בנו ומכרו יהא (חייב) [משלם] תשלומי (כפל) [כפול] ודין הוא מה אם אלו שאין חייב על מכירתן מיתה משלם תשלומי (כפל) [כפול] בנו שחייב על מכירתו מיתה אינו דין שישלם תשלומי כפל ת"ל משור עד חמור עד שה מה אלו מיוחדין שזכאי במכירתן יצא בנו שאין זכאי במכירתו: מוציא אני את בנו שאין זכאי במכירתו ועד אן לא אוציא את בתו שזכאי במכירתה ת״ל משור עד חמור עד שה מה אלו מיוחדין שזכאי במכירתן לעולם יצאת בתו שאין זכאי במכירתה לעולם: מוציא אני את בתו שאין זכאי במכירתה לעולם ועד אן לא אוציא את הקרקעות שזכאי במכירתן לעולם ת״ל משור עד חמור עד שה מה אלו מיוחדין [שיש בהן] שבר ושביה ומתה יצאו קרעות שאין בהן שבר ושביה ומיתה: מוציא אני את הקרקעות שאין בהן שבר ושביה ומיתה ועד אן לא אוציא את העבדים שיש בהן שבר ושביה ומיתה ת"ל משור עד חמור עד שה מה אלו [מיוחדין] ששמירתן עליך יצאו עבדים שאין שמירתן עליך: מוציא אני את העבדים שאין שמירתן עליך ועד אן לא אוציא את השטרות ששמירתן [עליך] ת"ל משור עד חמור עד שה מה אלו מיוחדין שמתנתן גמורה לך יצאו שטרות שאין לך בהן אלא ראיה: חיים שנים ישלם. אע"פ [שלא] בשבועה [והלא דין הוא חייב כן וחייב בבעל הבית מה מצינו בבעל הבית שאין משלם אלא לאחר שבועה אף זה לא ישלם אלא לאחר שבועה ועוד קל וחומר מה בעל הבית שמשלם חומש ואשם אין משלם אלא לאחר שבועה זה שאין משלם חומש ואשם אינו דן שלא ישלם [אלא] לאחר שבועה ת"ל חיים שנים ישלם אע"פ שלא בשבועה. יכול בשבועה [על פי] עצמו ודן הוא חייב כן וחייב בבעל הבית מה מצינו בבעל הבית אין משלם על פי עצמו אף זה לא ישלם על פי עצמה ועוד קל וחומר ומה בעל הבית שמשלם חומש ואשם אין משלם על פי עצמו זה שאין משלם חומש ואשם אינו דין שלא ישלם על פי עצמו. לא אם אמרת בבעל הבית שאין משלם [אלא] לאחר שבועה תאמר בזה שמשלם לפני שבועה ולאחר שבועה. הואיל ומשלם לפני שבועה ולאחר שבועה ישלם על פי עצמו ת"ל (כי ימצא) [אם המצא] אין ימצא בכל מקום אלא עדים]: