תלמוד על שמות 22:3

הלכה: מְרוּבָּה מִידַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל כול׳. מְנָן תֵּיתִי לֵיהּ. מֵאִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא וגו׳. אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר חַיִים. לְרַבּוֹת כָּל־בַּעֲלֵי חַיִּים. הַגְּנֵיבָה. לְרַבּוֹת אֶת הַמִּיטַּלְטְלִין. וְלָמָּה שׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה. אִם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָייָה לַמִּזְבֵּחַ נִיתְנֵי שׁוֹר וָשֶׂה. [ ] תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. יָֽצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵין מִיטַּלְטְלִין. יָֽצְאוּ עֲבָדִים שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא תַשְׁמִישׁ. יָֽצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא רְאָייָה.

הלכה: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ כול׳. מֲנָן תֵּיתֵי לֵיהּ. אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵיבָה. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם. אִם אֵינוֹ עִנְייָן לוֹ תְּנֵיהוּ עִנְייָן לְשֶׁלְּפָנָיו. רִבִּי [ ] עָאַל לְפִירְקָא דְרִבִּי יוּדָן. אָמַר קוֹמֵיהּ הָדָא. אָמַר לֵיהּ. אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. נִשְׁבָּע וְלָא רָצָה לְשַׁלֵּם נִמְצָא הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי מְשַׁלֵּם. לְבַעַל הַפִּיקָּדוֹן. וִישַׁלֵּם לְמִי שֶׁהַפִּיקָּדוֹן אֶצְלוֹ. רִבִּי נָסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם. לְמָקוֹם שֶׁהַקֶּרֶן מְהַלֵּךְ שָׁם הַכֶּפֶל מְהַלֵּךְ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר. רִבִּי נָסָה מוֹסִיף בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. לֹא סוֹף דָּבָר שִׁילֵּם אֶלָּא מִיכֵּוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לְשַׁלֵּם כְּמִי שֶׁשִּׁילֵּם.

רַב יְהוּדָה שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי לָֽעְזָר. הָּאַנָּס וְהַגַּנָּב וְהַגּוֹזְלָן מָהוּ לָשׁוֹם לָהֶן. אָמַר לֵיהּ אֵין שָׁמִין לֹא לַגַּנָּב וְלֹא לַגּוֹזְלָן. וּמְנַיִין שֶׁאֵין שָׁמִין לָהֶן אָמַר רַבָּה בַּר מָמָל. חַיִים שְׁנַיִם מְשַׁלֵּם. חַיִים וְלֹא מֵתִים. עַד כְּדוֹן גְּנֵיבָה. גְּזֵילָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי אָבִין. וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵילָה כַּאֲשֶׁר גָּזַל.