מדרש על שמות 23:15

וַתֹּאמֶר שֵׁשׁ הַשְֹּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִי וגו' (רות ג, יז), אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לֹא יָצְאוּ רֵיקָנִין, בְּבִזַּת מִצְרַיִם לֹא יָצְאוּ רֵיקָנִין, בְּבִזַּת סִיחוֹן וְעוֹג לֹא יָצְאוּ רֵיקָנִין, בְּבִזַּת שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים לֹא יָצְאוּ רֵיקָנִין, נֶאֱמַר רֵיקָם בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, כא): וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם, וְנֶאֱמַר בְּעוֹלֵי רְגָלִים (שמות כג, טו): וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם, וְנֶאֱמַר רֵיקָם בַּצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אָמַר אֵלַי אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְ, לֹא כְרֵיקָם שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם, רֵיקָם שֶׁנֶּאֱמַר בַּצַּדִּיקִים, אֶלָּא כְרֵיקָם שֶׁנֶּאֱמַר בְּעוֹלֵי רְגָלִים, כִּי הָא דִּתְנֵינַן תַּמָּן, הָרְאִיָה, שְׁתֵּי כֶסֶף, וְהַחֲגִיגָה, מָעָה כֶסֶף.

פס'. הענק תעניק לו. את מי מעניקים את שאתה משלחו אתה מעניקו שנאמר וכי תשלחנו. ואי זה זה היוצא בשש וביובל ובמיתת האדון יצא המשתלח בכסף שאין אתה מעניק לו. ד''א הענק תעניק לו אפי' הרבה פעמים. ד״א הענק תעניק לו. לו ולא ליורשיו. מצאנך ומגרנך ומיקבך מה ת״ל צאן גרן ויקב. אלא מה צאן גרן ויקב מיוחדין שהן ראויין לברכה יצאו כספים שאינן ראויין לברכה. דברי רבי ישמעאל. רבי אליעזר אומר יצאו פרדות שאינן בכלל ברכה. אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו. הכל לפי הברכה אתה מעניק לו נאמר כאן ריקם ונאמר להלן ריקם (שמות כ״ג:ט״ו) ולא יראו פני ריקם. כדתנן אלו דברים שאין להם שיעור הפיאה והבכורים והראיון לפי שהראיה אין לה שיעור למעלה. אבל יש לה שיעור למטה כדתנן במס' חגיגה הראיה שתי כסף וכו':

ולמועדים. שעל חשבון חמה ולבנה תיקון המועדים שנאמר שמור את חדש האביב וגו' (דברים טז א), וחג הקציר וגו', וחג האסיף וגו' (שמות כג טו):