מדרש על שמות 3:15

וידבר. הפסיק הענין של מעלה. וידבר לשון זריזות, (יהושע כ׳:ב׳) וידבר ה' אל יהושע תנו לכם את ערי המקלט. ה'. השם הנכבד והנורא אשר לא קריאתו ככתבו כענין (שמות ג׳:ט״ו) זה שמי לעלם. אל משה. כדי הוא השליח לשלוחו. במדבר סיני באהל מועד. בתחלה דבר הקב״ה למשה בסנה ואח״כ במדין שנאמר (שם ד) ויאמר ה' אל משה במדין. ואח״כ במצרים שנא' (שם יב) (וידבר) [ויאמר] ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים. ואח״כ בסיני שנאמר (שם כ) וידבר אלהים (אל משה) את כל הדברים האלה לאמר. משהוקם המשכן לא נדבר עמו אלא מאהל מועד בצניעות. באחד לחדש השני בשנה השנית. ומה ראה הדיבור לומר באיזה זמן באיזה מקום בכמה בחדש באי זה חדש באיזה שנה:

ובשרצים מנין, שנאמר וזה לכם הטמא [בשרץ השורץ על הארץ], (ויקרא י"א כ"ט), העביר הקב"ה לפני, כל בהמה וחיה והשרצים, והיה מראה אותם לפניו, והיה אומר לו את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו, ומעביר לפניו כל מין ומין, וכך עשה באדם הראשון, העביר כל חיה וכל בהמה וכל שרץ, והיה אומר לו מה שם זה, ומה שם זה, והיה אומר האדם לכל אחד ואחד שמו שקוראים אותו, חזר ואמר לו הקב"ה ואני מה שמי, אמר לו אדוני, אמר לו הקב"ה ולמה קראת לי בזה השם, אמר אדם הראשון מפני שאתה אדון על הכל, לפיכך קראתיך בזה השם, וזהו שאמר הקב"ה למשה זה שמי לעולם [וזה זכרי לדור דור] (שמות ג' ט"ו), זה שמי שקרא לי אדם הראשון, ומה אם [אדם] הראשון העביר הקב"ה [את כל הבריות] לפניו. משה רבינו לא כל שכן:

וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל משֶׁה כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם בִּשְׁמִי שֶׁהוּא מִדַּת רַחֲמִים, בּוֹ אֲנִי מִתְנַהֵג עִמָּהֶם בִּזְכוּת אֲבוֹתָם, וְתֵדַע שֶׁעַל אָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲנִי אוֹמֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, וּכְשֶׁשָּׁמַע משֶׁה כָּךְ שֶׁלֹא הִזְכִּיר אָבִיו כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה בַּתְּחִלָּה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יֵשׁ חוֹטְאִים בַּשְּׁאוֹל, אָמַר לוֹ לָאו. אָמַר לְפָנָיו לְשֶׁעָבַר אָמַרְתָּ שִׁמְךָ עַל אָבִי וְעַכְשָׁו סִלַּקְתָּ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ בַּתְּחִלָּה פִּתּוּי פִּתִּיתִי אוֹתְךָ מִכָּאן וָאֵילָךְ דִּבְרֵי אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ. זֶה שְׁמִי לְעֹלָם, חָסֵר וָא"ו, שֶׁלֹא יֶהְגֶּה אָדָם אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר, שֶׁאֵין אוֹמֵר אוֹתוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי.