מדרש על שמות 6:26

"ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר": שומע אני, שהיה הדבר לאהרן ולמשה. כשהוא אומר "ויהי ביום דבר ה' אל משה (בארץ מצרים)" [שמות ו'] – למשה היה ולא לאהרן. א"כ, מה תלמוד לומר אל משה ואל אהרן? אלא, מלמד שכשם שהיה משה כלל לדברות, כך היה אהרן כלל לדברות. ומפני מה לא היה מדבר עמו? מפני כבודו של משה. נמצא מעט אהרן מכל הדברות שבתורה חוץ משלושה מקומות, מפני שאפשר.

הוּא, חֲמִשָּׁה לְרָעָה וַחֲמִשָּׁה לְטוֹבָה. חֲמִשָּׁה לְרָעָה (בראשית י, ט): הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיִד, (בראשית לו, מג): הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם, (במדבר כו, ט): הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם, (דברי הימים ב כח, כב): הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. חֲמִשָּׁה לְטוֹבָה (דברי הימים א א, כז): אַבְרָם, הוּא אַבְרָהָם, (שמות ו, כח): הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן, הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, (שמואל א יז, יד): וְדָוִד הוּא הַקָּטָן, (דברי הימים ב לב, ל): הוּא יְחִזְקִיָּהוּ, (עזרא ז, ו): הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן אִית לָן חַד דְּטַב מִכּוּלְּהוֹן, (תהלים קה, ז): הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו, שֶׁמִּדַּת רַחֲמָיו לְעוֹלָם.

דבר אחר, אל משה ואל אהרן, שומע אני כל הקודם במקרא הוא קודם במעשה, כשהוא אומר הוא אהרן ומשה [שם ו'] מגיד ששניהם שקולים זה כזה. כיוצא בזה, אתה אומר 'בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ' [בראשית א'] שומע אני, כל הקודם במקרא קדום במעשה. כשהוא אומר 'ביום עשות אלקים ארץ ושמיים' [שם ב'] מגיד ששניהם שקולין כאחד זה כזה. כיוצא בדבר, אתה אומר 'אנכי הקל אלקי אביך ואלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב' [שמות ג'] שומע אני, כל הקודם בדבר, הוא חשוב מחברו. כשהוא אומר 'וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם' מגיד (ששניהם) שקולין כאחד. כיוצא בדבר, אתה אומר 'כבד את אביך ואת אמך' [שם כ'] כשהוא אומר ' איש אמו ואביו תיראו' [ויקרא יט'] מגיד ששניהם שקולין זה כזה.