מדרש על שמות 6:27

הוּא, חֲמִשָּׁה לְרָעָה וַחֲמִשָּׁה לְטוֹבָה. חֲמִשָּׁה לְרָעָה (בראשית י, ט): הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיִד, (בראשית לו, מג): הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם, (במדבר כו, ט): הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם, (דברי הימים ב כח, כב): הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. חֲמִשָּׁה לְטוֹבָה (דברי הימים א א, כז): אַבְרָם, הוּא אַבְרָהָם, (שמות ו, כח): הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן, הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, (שמואל א יז, יד): וְדָוִד הוּא הַקָּטָן, (דברי הימים ב לב, ל): הוּא יְחִזְקִיָּהוּ, (עזרא ז, ו): הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן אִית לָן חַד דְּטַב מִכּוּלְּהוֹן, (תהלים קה, ז): הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו, שֶׁמִּדַּת רַחֲמָיו לְעוֹלָם.

שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, אֵלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, מָה הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ הוֹדָהּ וַהֲדָרָהּ שֶׁל אִשָּׁה, כָּךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן הוֹדָן וַהֲדָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מָה הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ נוֹיָהּ שֶׁל אִשָּׁה, כָּךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן נוֹיָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מָה הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ כְּבוֹדָהּ וְשִׁבְחָהּ שֶׁל אִשָּׁה, כָּךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן כְּבוֹדָן וְשִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מָה הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ מְלֵאִים חָלָב, כָּךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן מְמַלְּאִים יִשְׂרָאֵל מִן הַתּוֹרָה. וּמָה הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ כָּל מַה שֶּׁהָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת הַתִּינוֹק אוֹכֵל וְיוֹנֵק מֵהֶן, כָּךְ כָּל תּוֹרָה שֶׁלָּמַד משֶׁה רַבֵּנוּ, לִמְּדָהּ לְאַהֲרֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ד, כח): וַיַּגֵּד משֶׁה לְאַהֲרֹן אֵת כָּל דִּבְרֵי ה'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי גִלָּה לוֹ שֵׁם הַמְפֹרָשׁ. מָה הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ אֵין אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, כָּךְ הָיוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ו, כז): הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן, וּכְתִיב (שמות ו, כו): הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, לֹא משֶׁה גָּדוֹל מֵאַהֲרֹן וְלֹא אַהֲרֹן גָּדוֹל מִמּשֶׁה בַּתּוֹרָה. רַבִּי אַבָּא אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת וּנְתָנָן בְּכַף מֹאזְנַיִם, לֹא זוֹ גְּדוֹלָה מִזּוֹ וְלֹא זוֹ גְּדוֹלָה מִזּוֹ, כָּךְ הֵם משֶׁה וְאַהֲרֹן שָׁוִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבָּחַר בִּשְׁנֵי אַחִים הָאֵלֶּה, שֶׁלֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לַתּוֹרָה וְלִכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל כֹּהֲנִים הָיוּ בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיאָה אַחַת מְקָרֵית וְאַחַת מַרְתַּחַת, מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁלְחוּ הָרוֹפְאִים וְהֵבִיאוּ מֵהֶן וְעָשׂוּ אוֹתָן תַּרְיָאַקָה וּבָהֶן הָיוּ מְרַפְּאִין. רָבָא בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בָּשָׂר וָדָם אֵין מַקְדִּים רְטִיָּה עַד שֶׁרוֹאֶה הַמַּכָּה, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן אֶלָּא מַקְדִּים הָרְטִיָּה וְאַחַר כָּךְ הוּא מַכֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לג, ו): הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים וגו', וּכְתִיב (הושע ז, א): כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאתִי לְרַפֹּאת עֲווֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שֹׁמְרוֹן, אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מַכֶּה אוֹתָן וְאַחַר כָּךְ מְרַפְּאָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יט, כב): וְנָגַף ה' אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא, נָגֹף עַל יְדֵי אַהֲרֹן, וְרָפוֹא עַל יְדֵי משֶׁה. אַשְׁרֵיהֶם שְׁנֵי אַחִים הַלָּלוּ שֶׁלֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל, וַהֲדָא הוּא דְאָמַר שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא (שמואל א יב, ו): ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן, הֱוֵי שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, אֵלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן.

דבר אחר, ואלה תולדות אהרן ומשה, בכל מקום הוא מקדים משה לאהרן שנאמר ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה, ובמקום אחד מקדים אהרן למשה שנאמר הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' וגו' (שמות ו' כ״ז), מלמד ששניהם שקולים זה כזה (מכילתא פ' בא, תנחומא פ' בא סי' ה', ב״ר סוף פ״א, ויק״ר פל״ד). ובכל מקום הוא מקדים יהושע לכלב שנאמר ויהושע בן נון וכלב בן יפונה (במדבר י״ד ו') ובמקום אחד הוא מקדים כלב ליהושע שנאמר זולתי כלב בן יפונה וגו' (שם י״ד ו'), מלמד ששניהם שקולים זה כזה. בכל מקום הוא מקדים אב לאם שנאמר כבד את אביך וגו' ובמקום אחד אומר איש אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולים זה כזה, אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו (קדושין ל״א:). כתוב אחד אומר הוא משה ואהרן וכתוב אחד אומר ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי (דהי״א כ״ג י״ד), ר' ברכיה ור' יהודה בן קרחא כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נמנע משה מלשמש בכהונה גדולה (שוח״ט צ״ט, פסיקתא פ' פרה ויק״ר פי״א.) הדא הוא דכתיב משה ואהרן בכהניו וגו׳ (תהלים צ״ט ו'). ר' ברכיה בשם ר' סימון שמע לה מן הדא ובני עמרם אהרן ומשה ומרים וגו' ומשה איש האלהים בניו יקראו וגו' נמנה משה עם הכהנים, ואלה תולדות אהרן ומשה.