שני לוחות הברית
ונאמר ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם, הואיל ועומד אדם לפני אדונו, צריך לחון את העניים ליתן להם מה שהוא עצמו אוכל, ולא להיות בלען על שלחנו בדרך הלעטה ובלענות כמו עשו שנאמר בו (בראשית כה, ל) הלעיטני וגו', ובטן רשעים תחסר (משלי יג, כה). ולכן ואכלת לפני ה' אלהיך כתיב, ולא לפני כוחות החיצונים. ולא יעסוק בדברים בטלים כי אם בדברי תורה ובצרכי סעודה:
שני לוחות הברית
ונצחון של ישראל שהיו בימי פורים מי יוכל לשער וכתיב במלכות שאול שאמר שמואל הנביא (ש"א טו, כט) וגם נצח ישראל לא ישקר ובבוקר יאכל עד זה שאול ולערב יחלק שלל זה מרדכי ואסתר (אסתר רבה י, יד). ויש ענין גדול בפסוק זה וגם נצח ישראל לא ישקר ונודע כי נצח והוד הם היריכים נצח ירך ימין והוד ירך שמאלי ומרדכי לא יכרע בירכים שלו וקשר בירך שלו שטר מכירה בטולמא דלחם שנמכר לו המן כי כן עשו מכר את הבכורה באכילה ליעקב וכתיב שם (בראשית כה, ל) הלעיטני נא מן האדום האדום הזה וזה לשון הציוני פרשת תולדות ויצא הראשון אדמוני סודו מובן כי היה סיגו דיצחק וזהו סוד ראשית גוים עמלק ועמלק שורש הנחש הקדמוני רמז לזה כתבו המקובלים כי היה לו דמות נחש על יריכו ואונקלוס הגר כיון הסוד יודע ציד נחשירכן וביעקב כתיב ויגע בכף יריכו רצה הנחש לכנס לפנים כשראה פרצוף אדם הראשון וירא כי לא יכול לו ועל נחש העמוני בתחלת מלכות שאול והנה הנחש שוכן בירך כי משם תולדות המלכים וע"י חטא שאול נטרד, עכ"ל:
שני לוחות הברית
הלעיטני נא מן האדום הזה (בראשית כה, ל). יש מוסר גדול מענין אכילתו של אדם שיהיה מצד קדושה ובצניעות כאוכל לפני מלך, וסימנך (עי' שמות כד, יא) ויאכלו וישתו ויחזו את האלהים, שאף בשעת אכילתו לא יזוז מדביקות אלהים, והארכתי במאוד בענין זה בסוד השלחן באות קדושה: