Musar על בראשית 45:27

עוד יש לפרש במה שאמר תיבת עמדי, כבר בארתי בארוכה בפרשת וישלח ענין (תענית ה, ב) יעקב אבינו לא מת, כי היו בו ב' עניינים של נפש, החלק של יעקב כבר מת מאבילות יוסף, אח"כ (בראשית מה, כז) ותחי רוח יעקב, וחלק זה שוב לא מת רק (שם מז, כט) ויקרבו ימי ישראל למות, והוא החלק הנקרא ישראל, ויקרא לבנו יוסף. ודביקות ורוממות חלק הנפש הנקרא ישראל, היא במעלה יתירה מחלק יעקב. וכבר רמזתי כי בקשת חסד של אמת שלמעלה הוא מקום גבוה על גבוה, על כן ביקש זה מצד חלק ישראל זהו ועשית עמדי, כלומר עם ישראל הנזכר:

וְיֵשׁ עוֹד עִנְיָן נוֹרָא מְאֹד שֶׁנִּסְבַּב לִיהוּדָה, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבבא קמא דף צ"ב.), שֶׁהָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין בַּאֲרוֹן שֶׁהָיָה מְנֻדֶּה, עַד שֶׁבָּא מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּבִקֵּשׁ עֲבוּרוֹ: שְׁמַע, ה' קוֹל יְהוּדָה, וְהִתִּירוּ לוֹ נִדּוּיוֹ. לֹא הֲווֹ מְעַיְלֵי לֵהּ לִמְתִיבְתָּא דִּרְקַיעָא (לא הכניסוהו לישיבה של מעלה). עַל זֶה בִּקֵּשׁ (דברים ל"ג ז'): וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ. לֹא הֲוָה יָדַע לְמִשְׁקַל וּלְמִטְרֵי בִּשְׁמַעְתָּא (לא היה יודע לשקל ולתרץ בסברא). יָדָיו רַב לוֹ, וְעַיֵּן שָׁם עוֹד. וְכָל זֶה בָּא לוֹ מִפְּנֵי שֶׁאָמַר (בראשית מ"ד ל"ב): "אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ", וְהוּא כְּבָר הֱבִיאוֹ, אַךְ קַלְלַת חָכָם מִתְקַיֶּמֶת אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי (מכות י"א:). וּכְבָר אָמַרְנוּ, שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם מְדַבֵּר הוּא הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, וְזוֹ הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ. וְנִרְאֶה לִי שֶׁהוּא מִפְּנֵי שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁהֶחֱרִימוּ כָּל מִי שֶׁיְּגַלֶּה זֶה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, וְשִׁתְּפוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וְעַל כֵּן נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵאֵת יַעֲקֹב אָבִינוּ, עַד לְבַסּוֹף שֶׁכָּתוּב (בראשית מ"ה כ"ז): "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹּב אֲבִיהֶם", וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם הַתַּרְגּוּם: וּשְׁרַת רוּחַ דְּקֻדְשָׁא (ושרתה רוח הקודש), וְתַחַת הַחֵרֶם הַזֶּה נִגְזַר עָלָיו, שֶׁתִּסְתַּלֵּקּ מִמֶּנּוּ הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, כְּמוֹ אָדָם שֶׁהוּא מָחְרָם מַמָּשׁ, וְעַל כֵּן נִסְבַּב הַדָּבָר שֶׁיְּהֵא מְקַבֵּל נִדּוּי עַל עַצְמוֹ שֶׁיאמַר (בראשית מ"ד ל"ב): "וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים".